רבים אינם יודעים זאת, אבל לקנאביס וכשות יש למעשה אב קדמון משותף והם חלק מאותה משפחת צמחים. למרות שחשוב לצרוך אותם במתינות, בירה וקנאביס זוכים להערכה רבה בכל העולם.
בדיוק כמו גילוי האש ותורת היחסות, גילוי הקשר בין כשות לקנאביס הוא אחד האירועים החשובים בהיסטוריה של האנושות. מהי אותה תכונה של בני משפחת הקנאביים הגורם לאנושות להתרגש כל כך ולפתוח את הפה והארנק עבורם? והיכן בדיוק נמצא הקשר האבולוציוני בין שני מוקדי הכוח?
Ylang-ylang or cananga odorata flowers isolated on white background
לאחר שכבר הצגנו זאת, הקשר בין שני הצמחים הללו נראה כמעט ברור. החוויה של עישון קנאביס טוב בלתי ניתנת להשוואה, אולי מלבד לזו של הנאה מבירה איכותית. באשר למילים המשמשות לתיאור ארומה של בירה, האם הן לא מזכירות באופן מוזר את אלו המשמשות לתאר זן קנאביס? כל אחד מהם, בדרכו שלו, משכר את המוח לא פחות מהחושים, ובוטנאים טוענים כעת שהם יודעים מדוע.
טרפנים הם סוג של כימיקלים המסונתזים על ידי תאי צמחים ספציפיים ואחראים על הטעם והארומה של צמחים שונים. הלימון, למשל, מקבל את הריח האופייני שלו מתרכובת בשם לימונן, הקיימת גם בקנאביס. חוקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית זיהו כמעט 30 טרפנים שונים בגנום הקנאביס, כולל לינלול, פינן ומירצן, ועוד רבים.
טרפנים הם מרכיב גם בכשות וגם בקנאביס. בכשות אפשר למצוא באופן דומה ניחוחות וטעמים של פינן (ריח המזכיר אורן) ומירצן (ארומה של פירות). עם כמעט 150 זני כשות ואינספור זנים של קנאביס, חלק מהמאפיינים בוודאי יחפפו.
מעניין שהטעם המר של בירה לאחר חליטת כשות לא נובע מהטרפנים, אלא מטרפנואידים. טרפנואידים הם תרכובות שמקורן בטרפנים, אך אינם טרפנים בפני עצמם. דוגמה לכך היא הומולן, נגזרת של אלפא-הומולן.
לפני שכשות וקנאביס סווגו בצורה נכונה על ידי טקסונומים כצמחים ממשפחת הקנאביים, חשבו שהם שייכים למשפחת האורטיקלים (Urticales). אולם בשנת 2002, הביולוגים המולקולריים האמריקאים והבריטים החליטו שהגיע הזמן לשים קץ לבלבול שיצרו קודמיהם. לשם כך, הם ערכו מחקר ממצה ומעמיק משלהם, שאישר שכשות וקנאביס קשורים למעשה, על ידי – ניחשתם נכון – משפחת הקנאביים.
הקרבה המשפחתית לא נעצרת שם. למעשה, תת-המשפחה הקטנה הזו של Cannabaceae שייכת למעשה לקבוצה גדולה עוד יותר של צמחים, שקראת (באופן מבלבל) גם היא Cannabaceae. המשמעות היא שהאב הקדמון המשותף של הכשות והקנאביס הוא גם האב הקדמון של צמחים רבים אחרים.
השאלה הבוערת: האם קיימת בירת קנאביס? התשובה: כן, יש כזו. ישנן מבשלות רבות (במיוחד בארצות הברית) שמתנסות בשילוב הנהדר של שני הצמחים הללו, שככל הנראה נגזר גורלם להתאחד שוב מיליוני שנים לאחר שנפרדו.
ישנן מספר דרכים ליצור את המשקה הנפלא הזה: ניתן לחלוט קנאביס "גולמי" בבירה, אם כי זה רק משפר את הטעם, ללא כל השפעה. עם זאת, אם הקנאביס עובר דקרבוקסילציה תחילה, אז הבירה שתתקבל תכיל THC.
בהולנד, למשל, ניתן למצוא בירה המכילה קנאביס אפילו בסופרמרקטים. עם זאת, היא מהסוג שלא עבר דקרבוקסילציה, כלומר אינה מכילה את ה- THC הפסיכואקטיבי. בארצות הברית קיים מוצר הפוך: בירה עם תכולת THC גבוהה אך ללא תוספת אלכוהול. אז, לעת עתה, זה או זה או זה.
נכון לעכשיו, אפשר רק לדמיין את החוויה של שתיית בירת קנאביס אמיתית. אם צורכים אותו באחריות, מוצר כזה יכול ממש לחולל מהפכה בדרך שבה אפשר ליהנות משני החומרים הללו ביחד.
בין אם תוצאה של אבולוציה פשוטה או תהליך אחר, הקשר בין קנאביס לכשות מרתק מאד. האיחוד בין השניים הגיוני, לאור המקור המשותף שלהם. הקשר הזה עשוי גם להסביר את האהבה שלנו לשני הצמחים הנפלאים הללו.
