עולם הרפואה האלטרנטיבית נכנסת לעידן חדש, כאשר תרופות פסיכדליות סוללות את הדרך. התחדשות במחקר הפסיכדלי באה לסלק את הסטיגמה שפגעה בתחום במשך עשרות שנים ומגלה את התועלות המדהימות של אותם חומרים קסומים.
נראה כי תרופות פסיכדליות מביאות לתוצאות משמעותיות בטיפול במצבים נפשיים שלעתים קרובות אינם מגיבים לטיפולים קונבנציונליים. בארה"ב לבדה, 19% מהמבוגרים חוו מחלת נפש בשנים 2017-2018 – ומומחים צופים כי משבר הקורונה החמיר עוד יותר את המצב. החיפוש אחר טיפולים בטוחים ויעילים עם תוצאות לאורך זמן הפך לעניין חשוב עוד יותר.
כאשר עוד ועוד אנשים חווים יתרונות משמעותיים ושינוי חיובי בחייהם לאחר מנה אחת בלבד של טיפול פסיכדלי, לא ניתן לזלזל בפוטנציאל הטיפולי העצום של תרכובות אלו.
חומרים פסיכדליים תפסו מקום חשוב בתרבויות ברחבי העולם מאז ומעולם, עם תיעוד של השימוש בהם אשר נמצא מונצח באמנות, פיסול וסיפורים. עם זאת, התמקדות ספציפית ביתרונות הרפואיים של תרופות פסיכדליות הופיעה לראשונה באמצע המאה העשרים. בין שנות ה-50 לאמצע שנות ה-60, אירעו מספר פריצות דרך מדעיות ברפואה הפסיכדלית וביישום שלה בטיפול.
פורסמו מעל 1,000 מאמרים קליניים המכילים נתונים על 40,000 חולים אשר טופלו בחומרים פסיכדליים במהלך אותם עשורים. מחקרים פורצי דרך אלה נעשו על ידי דמויות מפתח בתנועה כמו המדענים סטניסלב גרוף, טימותי לירי וריצ'רד אלפרט, שלימים הפך לאייקון תרבות הנגד (counterculture) ושינה את שמו לרם דאס. יחד, מדענים אלה חקרו את הפסיכדליה כטיפול חדשני להתמכרות, אלכוהוליזם ומחלות נפש, אך גם בדקו את השפעותיהם על חילוף החומרים והתפיסה.
לאחר שנכנס לתוקף חוק החומרים האסורים של הנשיא ניקסון בשנת 1970, חומרים פסיכדליים הפכו לחומרים אסורים בסיווג 1 (Schedule 1) והמחקר סביבם הצטמצם עד שנעשה זניח. כיום, אותו מחקר זניח מתרחב וצובר תאוצה, כאשר בימים אלו מדענים חוקרים מגוון רחב ומגוון עוד יותר של שימושים בתרכובות פסיכדליות.
אחד המאפיינים הטיפוליים המרכזיים של תרופות פסיכדליות הוא שהם יכולים לחולל שינוי כמעט מיידי. "תרכובות פסיכדליות פועלות במהירות בהשוואה לטיפולים תרופתיים מסורתיים", אמר ד"ר לוני וייס, פסיכולוג אינטגרטיבי המשתמש בטיפול פסיכדלי. "במקרים מסוימים, הם פועלים לאחר מנה אחת בלבד, בעוד שתרופות נוגדות דיכאון יכולות לקחת עד 6 שבועות כדי להגיע ליעילות מקסימלית, אם הן פועלות בכלל."
בנוסף, כמות קטנה עושה שינוי גדול. אנשים רבים חווים יתרונות ממינונים זעירים, מה שמכונה microdosing.
"מינון microdosing מתייחס לשימוש בכמויות קטנות של תרופות פסיכדליות כדי ליהנות מן היתרונות של מיסוך האגו, ללא השיכרון (סטלה) וחוסר היכולת לתפקד הנגרמים על ידי מינון מלא", אמר וייס. "אנשים מדווחים על יצירתיות ותובנות מוגברות, שכן פסיכדליה בכמויות כאלו מאפשרת לנו הבנה טובה יותר של התובנות."
אפקט ייחודי של תרופות פסיכדליות הוא דיכוי רשת ברירת המחדל של המוח (DMN). "רשת ברירת המחדל מתייחסת למבנים פנימיים של המוח שלנו הקשורים לאופן שבו אנו חושבים ומדברים אל עצמנו, וכוללת ריכוזיות של תפקוד המוח – שלעתים קרובות מכונה 'אגו'", הסביר וייס.
דיכוי רשת ברירת המחדל מאפשר לאדם לראות דברים מנקודת מבט שונה לגמרי. "ככל שהדיבור העצמי הנוירוטי מושתק על ידי החומר הפסיכדלי, תפקוד המוח הופך מבוזר יותר, מה שמאפשר ליצור קשרים חדשים בין מבנים במוח", אמר וייס.
יתרון טיפולי נוסף של תרופות פסיכדליות הוא השפעותיהם על נוירופלסטיות ונוירוגנזה: נוירוגנזה היא יצירת נוירונים וקשרים חדשים במוח. נוירופלסטיות היא האופן שבו המוח משתנה ומחבר את עצמו מחדש בתגובה לגירויים חדשים. במוח בריא, נוירוגנזה מתרחשת לאורך כל החיים כדי לסייע בתמיכה בזיכרון, בלמידה ובהגנה על המוח מפני מתח.
נמצא כי תהליכים טובים של נוירוגנזה ונוירופלסטיות מביאים לשיפור הבריאות הנפשית, ותרופות פסיכדליות רבות מגבירות הן את הנוירופלסטיות והן את הנוירוגנזה. מומחים ציינו כי תרופות פסיכדליות עשויות להיות יעילות מאד בטיפול בהפרעות פסיכיאטריות על ידי גירוי קשרים ואינטגרציה במוח והגברת הנוירוגנזה. מטה-אנליזה משנת 2021 מצאה שתרופות פסיכדליות שיפרו את מצב הרוח הן אצל מתנדבים בריאים והן אצל הסובלים מדיכאון.
מחקרים הראו כי תרופות פסיכדליות גם מגבירות את הצמיחה והצפיפות של נוירונים במוח ויוצרות חיבורים עצביים חדשים, הישג שמעט תרכובות מסוגלות להשיג. בדרך זו, תרופות פסיכדליות יכולות גם לעזור לאנשים בריאים המבקשים לקבל נקודת מבט חדשה – הן לא רק מטפלות במחלות, אלא גם יכולות לייעל את תפקוד המוח.
המשתמשים בחומרים פסיכדליים גם מדווחים על תחושה של הבנה טובה יותר של המהות האלוהית. יש המתארים את החוויה הזו כתחושת מחוברות לכל דבר, תחושה שהזמן נעלם, האגו מצטמצם וחוויה של רגשות חיוביים עמוקים.
במילותיו של דניאל פרידמן ז"ל, חלוץ בחקר ה-LSD:
"מימד בסיסי אחד של התנהגות… שנחשף בצורה משכנעת תחת השפעת LSD הוא 'יכולת ראיה' – היכולת של הנפש לראות יותר ממה שהיא יכולה לספר, לחוות יותר ממה שהיא יכולה להסביר, להאמין ולהתרשם יותר ממה שהיא יכולה להצדיק באופן רציונלי. לחוות חוסר גבולות ואירועים 'חסרי גבולות', מפשוטים ועד עמוקים".
כאשר מערכת האגו מנותקת באופן זמני, נוצרים קשרים עצביים חדשים בחלקים שונים של המוח. רשתות חדשות אלו מאפשרות תובנות חדשות ודרכים לראות את העולם, שיכולות לשחרר מחשבות ודפוסי התנהגות לא מועילים או שליליים.
חוויות אלו, המשנות את התפיסה, יכולות להיות בעלות השפעה המשנה את החיים, עם יתרונות ארוכי טווח.
מחקר שנערך במאי 2020 ופורסם בכתב העת Human Psychopharmacology הציע כי חוויות פסיכדליות מספקות שיפור מתמשך בהשקפה ובגישה המנטלית. טריפים פסיכדליים יכולים להציע לאנשים הסובלים מדיכאון, חרדה או התמכרות, "עדשה חדשה" שדרכה הם יכולים לבחון מחדש את השקפותיהם על עצמם, על חייהם ועל מערכות היחסים שלהם עם אחרים.
היתרונות של תרופות פסיכדליות זוכות לקידום זה שנים רבות מצד המרצה, החוקר והסופר בתחום הפסיכדליה, טרנס מק'קנה (McKenna). מק'קנה היה בעצמו פסיכונאוט – חוקר פסיכדלי שחקר את מעמקי התודעה שלו עצמו בחיפוש אחר הבנת העצמי והנפש. עבור מק'קנה, חומרים פסיכדליים מציעים קרש קפיצה למצב מודע יותר, המזעזע את הסטטוס קוו.
לדבריו: "חומרים פסיכדליים אינם חוקיים לא בגלל שהממשלה חוששת שאתם עלולים לקפוץ מחלון בקומה שלישית. חומרים פסיכדליים אינם חוקיים מכיוון שהם מפרקים תבניות של תודעה ומודלים תרבותיים של התנהגות ועיבוד מידע. הם פותחים אתכם לאפשרות שכל מה שאתם יודעים לא נכון".
מספר הולך וגדל של מחקרים קליניים מצביעים על כך שרפואה פסיכדלית עשויה להוות טיפול רב עוצמה במגוון רחב מאד של מצבים. סקירה נרחבת משנת 2016 של ספרות רפואית על תרופות פסיכדליות הגיעה למסקנה שהם נחשבים בטוחים מבחינה פיזיולוגית, ללא הוכחה לכך שהם מובילים לתלות או התמכרות.
נראה שהשמיים הם הגבול בכל הנוגע ליישומים החדשים של פסיכדליה. יש אפילו עדויות מוקדמות המצביעות על כך שחומרים פסיכדליים עשויים להוות טיפול חדשני לבעיות נוספות כמו השמנת יתר ומחלות עצביות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
מדענים חוקרים גם את היכולות של תרופות פסיכדליות בטיפול במחלות אוטואימוניות. תרופות פסיכדליות עשויות להשפיע על תפקוד מערכת החיסון על ידי אפנון חיידקי המעי, אשר משפיע על חיבורים פיזיולוגיים הקשורים במתח ועשוי לשפר את התגובה למתח נפשי.
בפרט, קיימות עדויות קליניות רבות התומכות בשימוש בטיפול פסיכדלי במצבים המפורטים בהמשך.
נמצא כי חומרים פסיכדליים קלאסיים כגון איוואסקה, פסילוסיבין ו- LSD גורמים להשפעות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה משמעותיות ומתמשכות. סקירה שיטתית משנת 2019 מצאה כי תרופות פסיכדליות הפחיתו משמעותית את התסמינים אצל אנשים עם דיכאון וחרדה. הטיפול התקבל היטב ללא תופעות לוואי מתמשכות.
נראה כי תרופות פסיכדליות מועילות במיוחד עבור אנשים הסובלים מדיכאון שאינו מגיב לטיפול. מחקר אקראי מבוקר משנת 2018 מצא כי איוואסקה גרם להשפעה נוגדת דיכאון משמעותית ומהירה באוכלוסייה הכוללת אנשים הסובלים מדיכאון חמור בהשוואה לפלסבו.
חומרים פסיכדליים מציגים פוטנציאל עצום בריפוי הפרעות שימוש בחומרים, כגון תלות באלכוהול, התמכרות לניקוטין ואפילו התמכרות לאופיואידים. באופן ספציפי, יש ראיות לכך שפסילוסיבין מפחית את השימוש באלכוהול וטבק אצל אנשים הסובלים מהתמכרויות ספציפיות אלו.
קטמין שימש גם כטיפול מוצלח להתמכרות להרואין, כולל הפחתת החשק והפחתת השימוש. בנוסף, בשימוש בקטמין נראו תוצאות טובות בהארכת ההפסקה בצריכת אלכוהול. בעוד שמדענים עדיין לא קבעו כיצד בדיוק פועל קטמין, הם זיהו שיפור בנוירוגנזה ובנוירופלסטיות, שיפור בסימפטומים של דיכאון, חסימת זיכרונות הקשורים לסמים, שיבוש של רשת ברירת המחדל (DMN) ותופעות נוספות.
תרופות פסיכדליות אחרות, כגון איוואסקה, הפגינו גם כן תוצאות חיוביות בטיפול בהתמכרות.
PTSD הוא מצב כרוני ולעתים קרובות אינו מגיב לטיפול. אנשים הסובלים מפוסט טראומה נמצאים לרוב בסיכון מוגבר להתאבדות, בעיות נפשיות, מחלות לב וכלי דם והפרעות קוגניטיביות. עם זאת, טיפול פסיכדלי מהווה אלטרנטיבה בטוחה ויעילה. בשנת 2017, ה- FDA העניק אישור מיוחד לטיפול פסיכותרפיה פורץ דרך בעזרת MDMA עבור פוסט טראומה.
נתונים מניסויים קליניים מצביעים על כך שפסיכותרפיה בעזרת MDMA מביאה לשיפור משמעותי בהשוואה לטיפולים תרופתיים נפוצים, כגון פרוקסטין וסרטרלין, במיוחד בכל הנוגע לבטיחות ויעילות.
תרופות פסיכדליות יכולות גם להועיל מאוד בטיפול פליאטיבי לחולים סופניים. מחקר משנת 2016 שבוצע על ידי מדענים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס אישר כי פסילוסיבין יכול להקל באופן משמעותי על הדיכאון והחרדה של החולים בסרטן קטלני. מינונים גבוהים של פסילוסיבין הובילו גם לעלייה באיכות החיים, במשמעות החיים, לאופטימיות ולהפחתת החרדה הקיומית מפני המוות.
כ- 80% מהמשתתפים המשיכו לדווח על השינויים החיוביים הללו גם בביקור המעקב לאחר 6 חודשים. מתוכם, 80% דיווחו על תחושת רווחה בינונית עד גבוהה יותר, על תחושת סיפוק מהחיים, מעצמם, מצב הרוח, מערכות יחסים, וחרדה.
התנסות בטיפול פסיכדלי בסביבה בטוחה ובהנחיית מטפל מנוסה עשויה להגביר את הסבירות לחוויה חיובית ובטוחה.
"חולים המבקשים טיפול זה צריכים לעבור בדיקה לאיתור פסיכוזה וטראומה", ייעץ וייס. "פסיכדליים הם חומרים רבי עוצמה, ואם משתמשים בהם לרעה הם עלולים לגרום לנזק פסיכולוגי."
במהלך שנות ה-50 וה-60 ה- CIA ערך מספר מחקרים שהוכיחו בסופו של דבר את חשיבות ה- set and setting שהם המיקום, הזמן, הדמות המלווה ומצב הרוח. הכוונה של אותם מחקרים לא הייתה לחקור את השימוש הטיפולי בחומרים פסיכדליים, אלא לשבור את רוחם של בני אדם ולשלוט בהם. "הממצאים חשובים וממחישים את הצורך בגישה ובאסטרטגיה מודעת בשימוש בחומרים פסיכדליים", הדגיש וייס.
טיפולים פסיכדליים ניתנים, אם כן, לרוב בשילוב עם טיפול בשיחה. ממצאים קליניים של גישה זו הראו תוצאות בטוחות ויעילות במיוחד עבור מצבים שאינם מגיבים לטיפול. "מחקרים הראו את חשיבות הצורך במקום, במצב רוח ובכוונה נכונים בעת שימוש בחומרים אלה", הסביר וייס. "set מתייחס להלך הרוח של האדם שעומד להשתמש בחומר, setting מתייחס לסביבה שבה יעשה שימוש בחומר, וכוונה מתייחסת למה שאדם מתכוון להשיג בשימוש בחומרים אלו."
התפתחו שתי צורות טיפול כלליות: פסיכותרפיה בסיוע חומרים פסיכדליים וטיפול פסיכדלי אינטגרטיבי. "פסיכותרפיה בסיוע חומרים פסיכדליים כרוכה בשימוש בחומר בזמן שהמטפל עובד ישירות עם המטופל", אמר וייס. "טיפול פסיכדלי אינטגרטיבי מתרחש לאחר השימוש בחומר, וכולל תהליך של הסקת תובנות מהחוויה הפסיכדלית והטמעתן בחייו של המטופל".
בעוד שהתובנות משנות החיים המתקבלות מהשימוש בחומרים פסיכדליים הן זמניות, מפגשים טיפוליים אינטגרטיביים עשויים לסייע למטופלים ביצירת שינוי משמעותי.
לדברי וייס, המפגשים הטיפוליים תומכים במטופל כך שיחווה תובנות שניתן ליישם כשינויים התנהגותיים. "המילה 'פסיכדלי' מתורגמת כ'מגלה תודעה'", אמר. "הרפואה המערבית נתנה לנו את האשליה של תרופה. אולם במקרים רבים עלינו לעשות את העבודה כדי להשיג שינוי משמעותי".
