למירסן (Myrcene) טעם מתקתק ונעים והוא מהווה כ- 65% מתכול השמן האתרי בצמחי קנאביס. בהיותו אחד מהטרפנים המרכזיים בקנאביס, המירסן מעניק לקנאביס את מרבית ניחוחות אדמה, המושק והעשבים שלו. בצמחי טימין בר, המירסן עשוי להוות עד 40% ממשקל העלים. ל- β-Myrcene השפעות מרדימות והשפעות מרגיעות מבחינה מוטורית.
הארומה המובהקת של הקנאביס אינה מגיעה מהקנבינואידים המוכרים והאהובים. הטרפנים הם אלה המעניקים לקנאביס את הניחוח והטעם הייחודיים לו. הם עשויים גם להשפיע על חוויית השימוש בקנאביס ובוודאי מעניקים לו גם חלק מן האיכויות הטיפוליות שבזכותן הקנאביס ידוע כל כך.
אחד הטרפנים הנפוצים ביותר בקנאביס הוא המירסן. חוץ מבקנאביס, המירסן נמצא גם בכשות והוא אחראי לניחוח הפלפל והבלזם החריף שבבירה. ניתן למצוא אותו גם בעשב לימון, המשמש ברפואה העממית המסורתית על פני מאות שנים.
מירסן הוא הטרפן הנפוץ ביותר בקנאביס מסחרי מודרני. כאשר בוחנים אלפי דגימות של פרחי קנאביס שנבדקו על ידי מעבדות, ניתן לראות זאת בבירור. המירסן מהווה בממוצע מעל 20% מפרופיל הטרפנים בזנים מסחריים מודרניים, אם כי הנתונים שונים מאד מפרח לפרח.
מירסן הוא גם הטרפן המופיע כדומיננטי במספר הגדול ביותר של תפרחות. הטרפן "הדומיננטי" בזן מסוים הוא פשוט הטרפן שנמצא בו ברמה הגבוהה ביותר. בקנאביס מסחרי מודרני, רק מספר מוגבל של טרפנים מופיעים כדומיננטיים למרות שבכל זן יש מספר רב של טרפנים.
אם רכשתם מוצר קנאביס אקראי בבית מרקחת, רוב הסיכויים, בערך 40%, שהמירסן יהיה הטרפן הדומיננטי שבו. עובדה זו משקפת את חוסר המגוון הכימי בזני קנאביס מסחריים מודרניים. יש למגדלים המון מרחב להתנסות בהרחבת המגוון הכימי של הזנים, ואולי אפילו ליצור זנים חדשים עם פרופילי טרפנים שאינם דומים לשום דבר שניתן להשיג כיום בשוק.
זנים פופולריים אלה נוטים להכיל רמות גבוהות של מירסן – OG Kush, Blue Dream, Remedy, 9 Pound Hammer, Grape Ape, FPOG, Granddaddy Purple, Tangie, Harlequin.
ניתן למצוא רמות גבוהות של מירסן בזנים המסווגים כאינדיקה, סאטיבה או היברידיים, כולל הכלאות פופולריות של סאטיבה כמו טאנג'י ובלו דרים. כמו כן, ניתן לראות כי המירסן נפוץ בזני THC ובזני CBD באותה מידה.
טענה נפוצה היא שניתן לדעת אם לזן יהיו השפעות "אינדיקה" או "סאטיבה" לפי רמות המירסן שלו. לעיתים קרובות נאמר כי זנים עם יותר מ- 0.5% מירסן לפי משקל יהיו בעלי השפעות "אינדיקה" (מרגיעות), בעוד שזנים המכילים פחות מ- 0.5% מירסן לפי משקל יהיו בעלי השפעות "סאטיבה" (ממריצות). אם טענה זו הייתה נכונה ואמינה, היינו מצפים לראות הבדל ברור ברמות המירסן בין זני אינדיקה, היברידיים וסאטיבה. בממוצע, תפרחות נוטות להכיל רמות דומות של מירסן אם הן אינדיקה, היברידיות או סאטיבה. אין גם אינדיקציה ברורה מהנתונים שתומכת באמירה כללית כגון "יותר מ- 0.5% מירסן = אינדיקה". ייתכן שטענה זו נובעת מהאמונה הרווחת שמירצן מרגיע ועשוי להיות אחראי לאפקט "ההידבקות לספה" המורגש עם חלק גדול של סוגי הקנאביס. אך האם אנו יודעים שזה אכן נכון? מה הראיות לכך שמירצן משרה רוגע?
לתרופות צמחיות המכילות מירסן יש היסטוריה ארוכה של שימוש ככלי עזר לשינה ברפואה העממית. במקסיקו, חליטת עשב לימון עשירה במירסן שימשה כחומר הרגעה המרפה שרירים. בגרמניה, מגדלת הכשות השנייה בגודלה בעולם (ארה"ב היא הראשונה), משתמשים בתכשירי כשות עשירים במירצן ככלי עזר לשינה. עם זאת, לא נמצאו מחקרים מבוקרים כלשהם המצביעים על כך שמירסן הוא בעל תפקיד בהשראת שינה על בני אדם.
מספר מצומצם של מחקרים על מכרסמים העלה כי למירסן, הניתן במינונים גבוהים, עשויות להיות השפעות מרגיעות שרירים. אותו מחקר הראה גם שמירסן יכול להאריך את משך זמן השינה של עכברים, אך רק כאשר ניתן בשילוב עם תרופות נרקוטיות בעלות השפעות הרגעה חזקות. עם זאת, מחקרים בבעלי חיים לעיתים קרובות אינם מתורגמים לבני אדם, ולכן יש צורך במחקר נוסף לפני שתהיה לנו אינדיקציה ברורה האם מירסן הינו בעל השפעות הרגעה, במיוחד ברמות שהוא בדרך כלל נמצא במוצרי קנאביס מסחריים.
חליטת עשב לימון המכילה רמות גבוהות של מירסן מילאה תפקיד ברפואה העממית הברזילאית בשל האמונה כי היא מקלה על חרדה ומשככת כאבים. הטענה בדבר יכולת המירסן להקל על כאב פורסמה בשנת 1990 על ידי מדענים בברזיל. הם הגיעו למסקנה שמירסן מפחית כאב על ידי הגדלת ייצור האופיואידים במוח ובחוט השדרה, אך יש החולקים על כך. יש צורך בעבודה רבה יותר כדי להוכיח אם למירסן יש אכן יכולת להקל על כאב.
המירסן מסוגל לבלום את ההשפעות הגורמות לסרטן של אפלטוקסינים המיוצרים על ידי פטריות אך מוצאים את דרכם למזון שלנו. תכונות אנטי-מוטגניות אלה מקורן ביכולתו של המירסן לעכב את פעילותו של אנזים הכבד CYP2B1, אשר מאפשר לאפלטוקסין לפגוע ב- DNA. המירצן מגן גם מפני נזק ל- DNA מרעלנים כמו t-butyl-hydroperoxide. תופעות אנטי-מוטגניות אלה תואמות להשפעות של טרפנים אחרים, יחד עם יתרונותיהם כגורמים נוגדי חימצון ומיקרוביאליים.
כמו במקרה של מחקר על טרפנים אחרים של קנאביס, אחת השאלות הגדולות ביותר בנוגע למירצן היא האם אנו צורכים מספיק מירסן כדי להשיג את ההשפעות הללו. בניסויים בעכברים הוזרקו בין 2 מ"ג לק"ג ל- 1 גרם לק"ג (קחו בחשבון שגבר בוגר ממוצע שוקל כ- 80 ק"ג) ולא ברור כמה צריך בשביל להשיג השפעה טיפולית יעילה בבני אדם או אם כמויות אלה קיימות בזני קנאביס.
חשיבות הטרפנים בהשפעות הקנאביס היא עניין שרק לאחרונה מתגלה כבעל חשיבות מחקרית. מחקרים פספסו את העיקר מכיוון שמדענים השקיעו את עיקר המאמץ שלהם בקנבינואידים, בעיקר באופן מבודד. עם זאת, נראה שמגמה זו משתנה. המכון הלאומי לבריאות, שהוא הסוכנות הגדולה ביותר המממנת מחקרים מדעיים בארה"ב, פרסם לאחרונה קריאה להצעות לחקר ההשפעות משככות הכאבים של טרפנים ו"קנבינואידים משניים" של קנאביס.
| נמצא גם ב: | עשב לימון |
| נקודת רתיחה: | 166℃ |
| איכויות מרפא: | משכך כאבים, מרדים, נוגד דלקת, מעודד ספיגה עורית. |