מיקרודוזינג (Microdosing) היא שיטת נטילה של חומרים פסיכדליים במינון מזערי, אשר היתה ידועה בעבר רק לקהילת האנדרגראונד של הפסיכדליה, והופכת בהדרגה למשהו נפוץ ומקובל. בתור התחלה, אנשים אשר נוטלים פסיכדליים בשיטת מיקרו-מינונים דיווחו על שיפור במצב הרוח, פרודוקטיביות מוגברת, והגברת היצירתיות.
אך למרות שיש כמות משמעותית של עדויות אישיות מצד משתמשים לגבי היתרונות הפוטנציאליים של השיטה, עד כה לא נאספו נתונים משמעותיים ממחקרים כמותיים בנוגע להשפעות הקוגניטיביות של מיקרו-מינון. עם זאת, זה לא אומר שאין בסיס מדעי מוצק לשיטה זו. קומץ מחקרים על מיקרודוזינג מהשנים האחרונות פרצו את הדרך לתחום זה.
אחד מן המחקרים המוקדמים ביותר נערך על ידי ג'יימס פאדימן, שהציג את הנושא לקהל הרחב בספרו The Psychedelic Explorer's Guide שפורסם בשנת 2011.
במהלך חמש שנים, אסף פאדימן עדויות מחוויות של פסיכונאוטים (psychonaut – אדם המתנסה באופן קבוע עם חומרים פסיכדליים) מובילים שכבר התנסו במיקרודוזינג. המחקר שלו – שאותו פרסם בעצמו בינואר 2016 – מצא כי חלק מהאנשים הצליחו להקל על דיכאון וחרדה העמידים לטיפול באמצעות כמויות זעירות של חומרים פסיכדליים. חלק דיווחו גם על שיפור בתחומים הקשורים לעבודה, כגון העצמת היצירתיות והפרודוקטיביות.
כל זה טוב ויפה – אחרי הכל, מחקר צריך להתחיל ממשהו – אבל כפי שמרמזת כותרת המחקר, "ללא אישורים, קבוצות בקרה, סמיות כפולה, צוות או מימון" ניתן להתייחס אליו יותר כמו אל סקר בלתי רשמי מאשר למחקר מדעי קפדני.
בקפיצה קדימה כמה שנים, כתב העת Nordic Studies on Alcohol and Drugs פרסם מחקר מאוניברסיטת ברגן שבו הוצגו נתונים שנאספו מראיונות עם 21 גברים לגבי החוויה שלהם עם מיקרודוזינג. החוקרים מצאו כי הנשאלים דיווחו בעיקר על השפעות חיוביות, כולל שיפור במצב הרוח, בקוגניציה וביצירתיות. יתרה מזאת, השפעות אלו "עזרו לעתים קרובות לנטרל תסמינים של מצבים כמו חרדה ודיכאון."
לא כולם דיווחו על חוויה חיובית או בעלת ערך. היו כמה דיווחים על קשיים במיקרו-מינון, והיה מי שהחליט להפסיק לאחר ניסיון אחד או שניים.
המשתתף הממוצע במחקר היה בשנות ה-30 לחייו עם עבודה יציבה, מערכת יחסים וניסיון קודם עם חומרים פסיכדליים. ולמרות שהתוצאות היו מעודדות לתומכים במיקרודוזינג ובהחלט עודדו מחקר נוסף, החוקרים ציינו כי לא ניתן להכליל אותן בשל האופי התצפיתי של המחקר.
ניסוי, אשר טוען כי הוא הראשון מסוגו האקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו, בנושא מיקרו-מינון פורסם בכתב העת Psychopharmacology. במחקר זה, שלוש מנות מיקרו של LSD ניתנו ל-48 בוגרים על מנת לבחון כיצד מיקרודוזינג משפיע על תפיסת הזמן.
השפעות סובייקטיביות של החומר נרשמו באופן קבוע ובוצעו בדיקות להערכת יכולתם של המשתתפים לזהות נכון מרווחי זמן זעירים (תת-שניות).
אמנם למיקרו-מינון של LSD לא היו השפעות בולטות על היבטים של תודעה סובייקטיבית כמו תפיסה, זיכרון או ריכוז, אך המחקר מצא כי החומר הפסיכדלי גורם באופן עקבי לשחזור יתר של מרווחי זמן החל מ- 2,000 אלפיות השנייה ומעלה. במילים אחרות, בעוד שמיקרו מינון של LSD נוטה להיות בעל השפעה תת-תפיסתית, יש לו בכל זאת פוטנציאל להשפיע על תפיסת הזמן.
בהמשך פורסם בכתב העת Psychopharmacology מחקר שבדק את השפעות המיקרודוזינג של פסילוסיבין על קוגניציה נפשית אצל מבוגרים בריאים. במהלך אירוע מיקרודוזינג שאורגן על ידי האגודה הפסיכדלית ההולנדית, החוקרים בדקו 38 מתנדבים בעזרת מספר משימות הכוללות פתרון בעיות והדורשות יצירתיות, יחד עם מבחן סטנדרטי של אינטליגנציה נוזלית שבוצעו לפני ואחרי נטילה של מיקרו מינון.
הממצאים ממחקר זה הצביעו על כך שלמיקרו מינון של פסילוסיבין יש פוטנציאל להגביר את היצירתיות אך כנראה ללא השפעה על האינטליגנציה הכללית.
מחקרים אלה הם מה שקיים כרגע ופורסם בנושא מיקרו-מינון, אבל יש עוד כמה מהדורות מוקדמות שפורסמו בסוף 2018. בהוצאות אקדמיות, מהדורה מוקדמת היא פשוט גרסה של מאמר אקדמי או מדעי שעדיין לא השלים את תהליך ביקורת העמיתים, לפני הפרסום הרשמי בכתב עת אקדמי. מהדורות מוקדמות יכולות לתת מושג לגבי מחקרים שיפורסמו בקרוב, אך יש לקחת אותם בעירבון מוגבל מכיוון שהם עדיין נמצאים בבדיקה.
מהדורה מוקדמת ראשונה מורכבת למעשה משני מחקרים נפרדים. בראשון, חוקרים תיעדו את חוויותיהם של 98 משתתפים אשר נטלו מיקרודוזינג של פסיכדליים במשך שישה שבועות.
משתתפים אלה מילאו סקר דירוג יומי של מדדים פסיכולוגיים שונים, כולל מצב רוח, תשומת לב, רווחה, חוויות מיסטיות ויצירתיות. ניתוח של סקרים אלה מצא עלייה כללית בתפקוד הפסיכולוגי בכל המדדים בימי הנטילה, וללא השפעות משמעותיות בימים שלאחר מכן.
המשתתפים דיווחו גם על ירידה בדיכאון ובמתח, רמות נמוכות יותר של הסחת דעת, יכולת מוגברת להתמקד ועלייה קלה בנוירוטיות (יותר רגשות שליליים). ההשפעה האחרונה עשויה לנבוע מעלייה כוללת ברגשות (הן חיוביים והן שליליים) במהלך תקופות של מיקרודוזינג.
על מנת להבין טוב יותר את הממצאים הללו, החוקרים בחנו את האמונות והציפיות לגבי מיקרודוזינג במחקר נוסף. מתוך מדגם של 263 נסיינים מתחילים ומנוסים בנטילת פסיכדליים, כל המשתתפים האמינו שמיקרודוזינג יספק מגוון רחב של יתרונות, בניגוד לתוצאות שדווחו על ידי מי שנטל מיקרו מינון בפועל.
המהדורה המוקדמת הנוספת מציגה את עצמה כמחקר הניסיוני הראשון בתחום המיקרו-מינון של פסיכדליים ובריאות הנפש. חוקרים אספו נתונים מ- 909 נסיינים שנטלו מיקרודוזינג בהווה ובעבר, שגויסו באמצעות המדיה החברתית ופורומים מקוונים, ומצאו כי המשתתפים קיבלו ציון נמוך יותר במדדים של גישות שליליות ורגשות שליליים וציון גבוה יותר במדדים של חוכמה, פתיחות ויצירתיות בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא נטלה מיקרודוזינג.
אבל זה לא הכל. ישנם עוד כמה מחקרים מתוכננים בתחום. מחקר ייחודי על מיקרו-מינון עם LSD שנערך לא מזמן משתמש בפרוטוקול חדשני של סמיות עצמית כדי לאסוף נתונים במשך שנה שלמה ממשתתפים מכל רחבי העולם. כל אחד יכול להשתתף במחקר, אך עליו לספק את ה- LSD בעצמו. לאחר איסוף הנתונים, החוקרים מקווים לגלות האם מיקרודוזינג יכול להגביר את תחושת הרווחה הפסיכולוגית והתפקוד הקוגניטיבי אצל נבדקים בריאים, והאם יש לו פוטנציאל לגרום להשפעות שליליות כמו חרדה ודיכאון.
המחקר הסופי, שעדיין לא יצא לדרך, יחקור את ההשפעות של מיקרודוזינג על מצב הרוח (כולל דיכאון, חרדה וחיוניות), תפקודים קוגניטיביים, יצירתיות ורווחה כללית. בנוסף לאוסף סטנדרטי של משימות קוגניטיביות וסקרי מצב רוח, המשתתפים יתחרו מול מחשב במשחק הסיני העתיק Go כדי לבחון את ההשפעות שיש למיקרודוזינג על התובנה.
המחקר בתחום המיקרו-מינון נמצא אולי עדיין בחיתוליו, אבל התוצאות ממחקרים ראשוניים אלה מבטיחות מאד, בעיקר בנוגע לבטיחות וליעילות של מיקרו-מינון עם חומרים פסיכדליים. עם שני מחקרים שנמצאים כעת בשלבי ביקורת, מחקר חדשני שנמצא כעת בעיצומו, ומחקר עתידי נוסף ממש מעבר לפינה, העתיד הקרוב אמור להיות מאיר עיניים עבור אלה מאיתנו שרוצים לדעת יותר על המדע שמאחורי מיקרו-מינון.
עם קצת מזל (והרבה עבודה קשה מצד חוקרים), בעוד כמה שנים נסתכל לאחור ונבין שזו הייתה רק ההתחלה של הידע שלנו בתחום הזה. לעת עתה, ברור שמחקר ראשוני הוכיח את היתרונות הפוטנציאליים, וגם את החסרונות, שניתן לחוות כאשר מתחילים ליטול חומרים פסיכדליים במיקרו-מינון.
