השימוש בקרח רגיל להכנת חשיש היה נפוץ יחסית לאורך ההיסטוריה. עם זאת, החיסרון הבולט של שיטה זו הוא שמתקבלת בלילה רטובה שלוקח ימים לייבש אותה ולהביא אותה למצב שאפשר להשתמש בה. הכנת חשיש עם קרח יבש, לעומת זאת, היא מהירה וקלה, והתוצאה ניתנת לשימוש מיד. בנוסף, מומחי חשיש רבים אומרים ששימוש בקרח יבש למעשה עוזר לשמר את הטעם, מה שאומר שהחשיש המופק בצורה זו הוא באיכות הגבוהה ביותר.
קרח יבש לא עשוי ממים, אלא הוא פשוט CO2 (פחמן דו חמצני) שהתמצק בהקפאה. ניתן לרכוש אותו במפעלים ייעודיים, כמו גם באינטרנט, והוא נשלח במיכלי קלקר המבטיחים שהקרח ישרוד את המשלוח. הטמפרטורה של קרח יבש היא מינוס 78 מעלות. הוא עלול לגרום לכוויה חמורה בעור עד כדי הזדקקות לטיפול רפואי, לכן חובה לחבוש משקפי מגן וכפפות עבות. מומלץ להשתמש בכפפות לתנור המיועדות לעמוד בחום קיצוני. כפפות לטקס או גומי, לעומת זאת, בהחלט לא יגנו על העור מפני טמפרטורות קיצוניות כאלה.
אם מערבבים קרח יבש לתוך מיכל של פרחי קנאביס טחונים ומנערים, בלוטות השרף יקפאו, מה שהופך אותן לפריכות וניתנות להסרה בקלות מהעלים או הניצנים. ניתן להשתמש בשקיות האיסוף הרגילות המשמשות להכנת חשיש ולאיסוף השרף והטריכומות. שקיות כאלה משמשות בעיקר להכנת חשיש עם קרח רגיל, אבל מתאימות גם להכנה עם קרח יבש. ניתן לרכוש אותן בקלות באינטרנט, והן מגיעות יחד עם שלל מסנני רשת בגדלים שונים.
לחשיש המיוצר עם קרח יבש יש טעם חזק ועשיר במיוחד שאהוב על אניני החשיש, במיוחד מכיוון שרבים טוענים שההכנה הסטנדרטית עם קרח רגיל גורמת למעשה לפגיעה בטרפנים ובטעם. בתהליך ההכנה עם הקרח היבש, הטמפרטורה הנמוכה במיוחד שומרת על הטעם.
חשיש הוא פשוט שרף מעובד של צמח הקנאביס. השימוש בקרח יבש הוא במקרה אחת הדרכים הקלות ביותר לעבד את השרף ולהפוך אותו לחשיש כפי שאנו מכירים אותו, עם התוצאות הטובות ביותר. יש כאלה שנהנים מעישון שרף שאינו דחוס, או קיף כפי שהוא מכונה – קיף הוא בעצם רק האלמנטים הגבישיים הדביקים שמכסים את צמח הקנאביס. אותם חלקים דביקים הם בלוטות השרף שבהן נמצאים הקנבינואידים העסיסיים והטרפנים שכל כך ייחודיים וחשובים לקנאביס. החשיש הוא לרוב בצבע חום בהיר, אבל זה יכול להשתנות בהתאם לסוג, ועד כמה הוא טהור.
שקיות חשיש חיוניות לתהליך המיצוי בעזרת הקרח היבש, והן פשוט שקיות בד שיש להן רשת בתחתית: שקיות אלו מגיעות עם חורי רשת בגדלים שונים לקבלת תוצאות שונות. בקיצור, ככל שהחורים קטנים יותר, פחות מוצקים יעברו, ומה שיוצא מהשקית הוא למעשה שרף טהור בצורת אבקה. שקית הסינון הדקה ביותר היא של 73 מיקרון. לשקית של 160 מיקרון יש חורי רשת בגודל בינוני, המאפשרים למעט חלקי צמח לעבור – כלומר: פיסות של פרחים יחד עם השרף הרצוי, אך אלה עדיין יפיקו מוצר מוגמר באיכות מעולה. כך אפשר להתאים אישית את העוצמה של המוצר. החורים הקטנים יותר מפיקים אבקת שרף טהורה יותר וחזקה יותר.
השימוש בשקית הבינונית עם סינון של 160 מיקרון הכי משתלם, כך היחס של כמות השרף הטהור בכל מנה גדול הרבה יותר.
לפני שמתחילים, חשוב לוודא שיש לכם כפפות מתאימות לאורך כל התהליך – גם באיסוף השרף הקפוא בסוף.
השלב הראשון, הוא להניח את התפרחות והקרח היבש בתוך הדלי. לאחר מכן, שמים את שקית החשיש על הדלי (כמו שקית אשפה על פח), כך שכל התכולה מתחת לשקית – בינה לבין הדלי. לאחר מכן מנערים את הדלי במשך 3 עד 4 דקות לפחות. כך הקרח היבש מקרר במהירות את הניצנים ומקפיא את השרף הדביק על הצמח, כך שהוא נפרד בקלות מן הפרח בסוף. בטמפרטורות קרות, הטריכומות הופכות לשקופות ושבירות. הטלטול מסיר אותן מן הפרחים. לבסוף הופכים את הדלי כך שכל התכולה נמצאת בשקית. לאחר מכן מנערים את השקית מעל משטח נקי וכך השרף עובר דרך הרשת של שקית החשיש ומשאיר מאחור את כל הפסולת הלא רצויה הגדולה יותר. ניתן לחזור על כל התהליך עד שלא יוצא יותר שרף מהשקית. כעת ניתן לרכז את השרף באמצעות כלי גירוד ולהעביר לכלי.
זוהי כנראה הדרך הטובה ביותר למיצוי חשיש במהירות באמצעות קרח יבש!
