בנג'ו (Banjo) הוא זן קנאביס היברידי, ודי חריף לאלה המעדיפים פשוט לנוח וליהנות מהשקט. זהו גם זן מאוד מאוזן.
יש לו טעם מאוד ייחודי שאנשים אוהבים או שונאים, אבל בכל מקרה אי אפשר להתעלם מן האיכויות הטיפוליות שלו. תכולת ה-THC שלו נמדדה בין 18% ל-28%.
העלים של בנג'ו (Banjo) הינם בצבע ירוק ליים בוהק ויוצרים מיצג אומנותי עם סיבים כתומים מתולתלים. הפרחים יוצאי דופן בגודלם וביציבותם, כאשר הניצנים מסתלסלים סביב עצמם, ויוצרים ליבה מרשימה. בדרך כלל צריך מגרסה כדי לגרוס כראוי את הפרחים מכיוון שזה פשוט קשה מדי בידיים.
לבנג'ו יש ארומה מאוד ייחודית וחדה. בזמן פירוק התפרחת במטחנה בוודאי תחוו ריחות מרירים ומעורפלים. העשן החמוץ של בנג'ו בדרך כלל גורם לעיניים לדמוע והוא תמיד מאתגר את הסינוסים. מצד שני, מורגש טעם עדין של פירות בכל נשיפה.
בנג'ו מתחיל לפרוט על הנימים ולהניע את המצב מהר מאד. תגובות ותחושות ראשוניות יכולות לנוע החל מגירוי של בלוטות הרוק ועד ללחץ עדין ברקות. הגירוי המוחי עשוי לגרום לפטפטנות אינטנסיבית, במיוחד במסגרות חברתיות. בנג'ו יכול גם פשוט לספק הנאה קלילה וחסרת דאגות.
מי שמעשן בנג'ו מעיד בדרך כלל על שחרור מוחלט מכל כאב ומיחושים מטרידים, יחד עם יכולת לנשום בקלות ועמוק יותר.
השלבים המאוחרים יותר של ההשפעה מתאימים בעיקר לישיבה בסלון עם חטיפים וסרט. בשל העוצמה שלו, בנג'ו מומלץ יותר לשעות אחר הצהריים המאוחרות והערב.
ההשפעה העוצמתית של בנג'ו עשויה לסייע במיקוד עבור הסובלים מהפרעות קשב. הוא יכול גם לספק הקלה לסובלים ממתח ודיכאון קל עד בינוני. יש גם סיכון להיפראקטיבית או חשיבה פרנואידית, ולכן בנג'ו אינו מומלץ למי שנוטה לפאניקה או חרדה חמורה או לבעלי סבילות נמוכה ל- THC.
זרעים של בנג'ו אינם זמינים לרכישה באינטרנט. כדי לגדל אותו בעצמכם, יש להשיג ייחורים מצמחים בוגרים ובריאים. ניתן לגדל אותו בתנאי פנים מבוקרים או בחוץ בסביבה לחה וחמה. הוא מוכן לקציר בדרך כלל תוך 8 עד 9 שבועות.
