מנוע החיפוש המקיף לקנאביס בישראל

מחקר קנאביס בבית החולים מאיר: חדשנות מציאותית

CBD – יותר קנאביס מזה? / סקירת מוצרים / קנאביס / קנאביס רפואי - חדשות אחרונות / נובמבר 4, 2021

חוקרים בבית החולים מאיר בוחנים את הפוטנציאל הטיפולי של קנאביס עבור התוויות שונות.

בעשורים האחרונים, העולם היה עד לשינוי דרמטי ביחס לקנאביס, החל מסיווג כסם מסוכן ואסור ועד להיתר השימוש למטרות רפואיות. למרות שדעת הקהל הרווחת היא שקנאביס יכול לשמש כתרופה כמעט לכל מחלה תחת השמש, המציאות היא שקיימות מעט מאוד הוכחות מדעיות מוצקות המצדיקות דעה זו. בנוסף, הדעה הרווחת היא שקנאביס הוא בטוח מאוד ולא מזיק, אך לקחים בעקבות הלגליזציה של קנאביס מוכיחים שצריכת קנאביס גורמת לתופעות לוואי שעשויות להיות משמעותיות.

החדרת תרופה חדשה לעולם הרפואה היא תהליך ארוך ומייגע. האחריות העצומה הכרוכה בהכנסת טיפול חדש לסל הטיפולים של מחלה כלשהי הביאה לדרישה לתהליך קפדני, ארוך ויקר של ניסויים רפואיים מבוקרים, הנערכים תחת פיקוח קפדני, לפני אישור השימוש בכל תרופה חדשה. באופן מוזר, נראה שהקנאביס חמק מתהליך זה. ההחלטות בנוגע לשימוש בקנאביס, בדיוק כמו כל תרופה אחרת, צריכות להיות כפופות לראיות מדעיות מוצקות לגבי היעילות, התוויות הטיפול, המינון, אופן הצריכה ומעקב צמוד אחר הסיכונים ותופעות הלוואי. במקום זאת, ההחלטה אם יש להשתמש בקנאביס בטיפולים רפואיים נותרה בידי פוליטיקאים ומובילי דעת קהל.

היעדר הוכחות מדעיות הוביל את בית החולים מאיר להחלטה לערוך מחקרים רפואיים מתאימים כדי לנסות לקבוע האם ניתן להשתמש בקנאביס לצרכים רפואיים, ואם כן כיצד יש להשתמש בו. צוות בית החולים ביקש ליישם את הגישה השמרנית המסורתית של פיתוח תרופות בתחום החדש והחדשני של קנאביס רפואי.

ניסויים בשימוש בקנאביס עם חולים במחלות מעי דלקתיות

המאמצים הראשונים כוונו למחלות מעי דלקתיות. אלה שתי מחלות נפרדות: מחלת הקרוהן, שבה הדלקת עשויה להשפיע על חלקים שונים במערכת העיכול, וקוליטיס כיבית, שבה הדלקת מוגבלת למעי הגס בלבד. בשני המקרים, הדלקת גורמת לתסמינים כגון כאבי בטן, שלשולים וירידה במשקל. רק 60% מהחולים מגיבים לטיפולים הקיימים כיום. חולים רבים עם מחלות מעי דלקתיות מדווחים שקנאביס משפר את הסימפטומים שלהם, אך מכיוון שלא נערכו מחקרים מתאימים, אי אפשר היה להסיק מסקנות. המחקר הראשון שערכנו היה מחקר תצפית רטרוספקטיבי, שבו אספנו נתונים על פעילות המחלה לפני ואחרי צריכת קנאביס. התברר שפעילות המחלה השתפרה בקבוצת החולים הזו; עם זאת, מכיוון שהשימוש בקנאביס היה שונה ממטופל למטופל ולא הייתה קבוצת ביקורת, ברור שיש צורך במחקר נוסף.

לאחר מכן נערכו מספר ניסויים בסמיות כפולה ובבקרה של פלצבו לגבי השפעת הקנאביס על מחלות מעי דלקתיות. הראשון כלל חולים הסובלים ממחלת קרוהן פעילה, אשר ניתן להם קנאביס בצורה של סיגריות, או פלצבו באופן אקראי. על מנת למקסם את הדמיון בין הפלצבו לקנאביס, כך שהמטופלים לא יוכלו לנחש מה הם מקבלים, סיגריות הפלצבו הכילו פרחי קנאביס שאינם מכילים את הקנבינואידים הפעילים. ניסוי זה היה חדשני מכמה היבטים: זה היה הניסוי הראשון בסמיות כפולה ובבקרה של פלצבו לגבי השפעת הקנאביס על מחלת הקרוהן; כל החולים קיבלו קנאביס זהה עם הרכב ידוע; והניסוי בדק תוצאות משוערות. בתום שמונת השבועות של הניסוי, לחולים שקיבלו קנאביס היה מדד פעילות מחלות נמוך משמעותית, אך לא נצפה שינוי בסמנים דלקתיים. אולם לניסוי זה היו מספר מגבלות: קבוצת הניסוי הייתה קטנה; הוא נמשך רק שמונה שבועות; ולא נעשתה הערכה של פעילות המחלה בעזרת אנדוסקופיה.

מיותר לציין כי בעישון נוצרים תוצרי לוואי פירוליטיים מזיקים על ידי בעירה, מה שמוביל לנזק ריאתי והתפתחות מחלות ריאה. לכן בחרנו במתן קנאביס דרך הפה בצורה של תמצית מהולה בשמן. גם כאן, בסוף הניסוי נראה שיפור קליני וסימפטומטי, אך הסמנים הדלקתיים האובייקטיביים והממצאים האנדוסקופיים לא השתנו.

אחרון חביב, נערך ניסוי על קנאבידיול בלבד לטיפול במחלת קרוהן פעילה. המטופלים קיבלו מנה אוראלית של 20 מ"ג קנאבידיול ליום. לא נצפה הבדל בפעילות המחלה בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת בסוף המחקר. תוצאות שליליות אלה יכולות לנבוע מהמינון הנמוך שניתן בניסוי, שיטת המתן דרך הפה, או שאולי ל- סיבידי (CBD) אין השפעה על מחלת הקרוהן.

פרופיל הבטיחות המצוין של ה- CBD, יחד עם נתונים מניסויים המראים את ההשפעה האנטי דלקתית הטובה של CBD במודלים שונים, הניעו את החוקרים לנסות CBD עם חולי קרוהן המשתמשים בסטרואידים. המחקר, בסמיות כפולה ומבוקר פלצבו, עדיין נמשך, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות; אך התקווה היא כי CBD ישמש בעתיד כטיפול משלים שיכול להפחית את החשיפה לסטרואידים.

שימוש בקנאביס עבור אורטיקריה ספונטנית כרונית

אורטיקריה ספונטנית כרונית (סרפדת או CSU) היא מחלה המונעת על ידי תאי פיטום המוגדרת כהופעה של חבורות, אנגיואדמה או שניהם במשך יותר משישה שבועות. CSU מופיעה אצל עד 1% מהאוכלוסייה הכללית, והשפעתה על איכות החיים של החולים היא הרסנית. הפתופיזיולוגיה המבוססת על התפרצויות של CSU אינה ברורה לחלוטין. עם זאת, להיסטמינים ולחומרים אחרים כגון גורם המפעיל טסיות (PAF) וציטוקינים המשתחררים מתאי פיטום מופעלים בעור נחשדים כבעלי תפקיד מרכזי, ובסופו של דבר גורמים לדלקת אלרגית המופיעה כחבורות ובצקות בעור.

קנאבידיול (CBD), מרכיב שאינו פסיכוטרופי של קנאביס סאטיבה, הינו בעל תכונות אימונומודולטוריות ואנטי דלקתיות חזקות כמתואר במודלים של דלקת חריפה וכרונית בבעלי חיים. בהתבסס על רמת הבטיחות החיובית ופרופילי היעילות הראשוניים של CBD במחלות אחרות הקשורות למערכת החיסון, כלומר מחלות מעי דלקתיות ומחלת השתל כנגד המאכסן, החוקרים שיערו שמינונים ממושכים של CBD יכולים להביא להשפעות דומות או חזקות יותר בהשוואה לטיפול סטרואידי סטנדרטי ואולי אף להפחתה או להפסקת מתן סטרואידים בחולי CSU.

מטרת החוקרים הייתה להעריך את ה- CBD כטיפול מפחית סטרואידים בחולי CSU קשים כך שיזדקקו רק למינונים גבוהים של אנטי היסטמינים ולטיפול במספר מנות של קורטיקוסטרואידים סיסטמיים. בניסוי הנוכחי, שמטרתו היא הוכחת היתכנות, חולי CSU שטופלו במינונים חוזרים של קורטיקוסטרואידים סיסטמיים קיבלו מינונים גבוהים יותר של CBD. המינון ההתחלתי היה 25 מ"ג פעמיים ביום, אשר גדל בהדרגה ל- 150 מ"ג פעמיים ביום אם לא נצפו תופעות לוואי. בתום ששת השבועות של העלאת מינון ה- סיבידי (CBD), המטופלים המשיכו לקבל 300 מ"ג CBD יחד עם אנטי-היסטמינים לתקופה נוספת של שלושה חודשים.

הרופאים המטפלים יעריכו את השפעת הטיפול באמצעות מדד פעילות אורטיקריה (UAS7), שאלון SF36, מדד אנלוגי חזותי (VAS), שאלון איכות חיים קוגניטיבי (QoL) ומדד דיכאון וחרדה בבתי חולים (HDAS) מדי שבועיים. המחקר עדיין נמשך והנתונים טרם סוכמו. עם זאת, הרושם של החוקרים הוא שבקבוצת חולים גדולה, ל- CBD יש השפעה מועילה משמעותית. השערה זו נתמכת על ידי המשוב החיובי של המטופלים. החוקרים מקווים כי בסוף המחקר ההשפעה החיובית הקלינית תתמוך בנתונים האובייקטיביים.

עתיד מחקר הקנאביס

מחקרים על קנאביס מאתגרים במיוחד מכמה היבטים. ההשפעה העיקרית של הקנאביס מקשה על יצירת פלצבו ומגדילה את ההסתברות לתופעות לוואי. המגוון העצום של צמחי הקנאביס מציב את השאלה הקשה של אילו מכל החומרים הפעילים בקנאביס הוא היעיל ביותר בטיפול באיזו מחלה. מעמדו של הקנאביס כסם מסוכן גורר קושי נוסף. תמציות הצמחים אינן אחידות ולעולם אינן יכולות לשחזר את ההרכב המדויק כנדרש מתרופה. כל המכשולים הללו גרמו לצוות בית החולים מאיר להקים מרכז מחקר קנבינואידי אשר ייהנה משיתוף פעולה של תחומים שונים. קבוצת מומחים רפואיים בתחומי התמחות שונים תדון ותפתח מחקרים עתידיים. המרכז ישלב מעבדת מחקר שתחקור חומרים שונים של קנאביס במסגרות ניסיוניות שונות על מנת לזהות את אלה שנראים מבטיחים ביותר. בנוסף, ייבדקו גם קנבינואידים ספציפיים ללא השפעה מרכזית, כגון קנאבידיול. אלה יועברו לאחר מכן למחקרים קליניים בתקווה לפיתוח טיפולים עתידיים.

לסיכום, קנאביס הוא חומר שנראה כמועמד מבטיח לפיתוח טיפול עתידי. ההרכב המסובך של צמחי הקנאביס וההשפעה הפסיכוטרופית שלהם הופכים את מחקר הקנאביס למאתגר יותר, אך אסור להתעלם מהפוטנציאל שלו. במאמר זה הוצגו מספר דוגמאות למחקר הקליני שנערך בבית החולים מאיר עד כה, וצוות בית החולים משוכנע ששיתוף הפעולה בין מספר תחומים רפואיים, בתמיכת מעבדות בית החולים וזמינותם של מטופלים המעוניינים להשתתף במחקרי קנאביס, יבטיח מחקר איכותי יותר.

כתבות נוספות

כלי נגישות