מחקרים רבים נעשו על המריחואנה, הממצאים מעידים הן על השפעות חיוביות והן על השפעות שליליות. מכל כיוון המידע הזה יכול להועיל למי שמשתמש או מתכנן להשתמש במריחואנה.
אז מהם המיתוסים השכיחים ביותר לגבי שימוש במריחואנה שנתקלתם בהם?
בכתבה זו נציג את הבולטים שבהם:
אצל משתמשים כבדים.תסמיני הגמילה יבואו לידי ביטוי בחרדה, קשיי שינה, נרגנות ועצבנות.
לפי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי במדריך להפרעות נפשיות (DSM –IV), שימוש קבוע במריחואנה מתקשר להתנהגות תלותית, בנוסף 1 מתוך 10 משתמשים יתמכר למריחואנה. כשבוחנים ממצאים מדגמיים נראה שבקרב משתמשים שהתחילו לפני גיל 18 אחוזי ההתמכרות גבוהים יותר של 1 מתוך 6.4 יתמכר לשימוש במריחואנה.
היה נהוג במדיה ובבתי ספר במשך עשרות שנים שמריחואנה היא שער כניסה לעולם הסמים. לדוגמא תכנית D.A.R.E והמלחמה בסמים של ניקסון בשנת 1971. תכניות אלו טענו שהשימוש בסמים הוא האויב הגדול ולכן בעדיפות עליונה לאכיפה בשם החוק.
התפיסה הזו הפכה במהרה את המשתמשים לראויים לבוז ובושה.
בין הסמים הראויים לבושה הייתה גם המריחואנה. למרות שהיא אינה הרסנית וממכרת כמו קוקאין או הרואין, המריחואנה קיבלה יחס דומה ולענישה דומה.
למרות שתיאור השפעות המריחואנה, היו הסטורית נושא להגזמה וזיוף, הושמעו טענות שהוא מבוא רך לשימוש בסמים קשים יותר.
ישנם אמנם משתמשים במריחואנה שמשתמשים גם בסמים אחרים, אך יש גם כאלו שלא.
בכל מקרה מחקרים רבים מראים שהנטייה של אדם להשתמש בסמים קשים לא קשורה בהכרח לשימוש במריחואנה, כלומר המריחואנה אינה גורמת לאדם לצרוך סמים קשים יותר.
בנוסף, זה עשוי להעיד על מרכיבי אישיות ותכונות אופי כמו הרצון לגוון, לחדש ולהתנסות.
אמנם ישנן מדינות שאולי איסור כזה היה עשוי להצליח, ארצות הברית אינה נמנתה עליהן.
ניסיונות האיסור בארה"ב הצמיחה תעשייה פלילית מאסיבית. החוקים קבעו עונש מוות לסוחרי סמים, מה שלא שינה את המגמה שרק הלכה וגדלה במהלך השנים.
לפי ה- DEA נאמר בהערכת איום הסמים בשנת 2019 שכנופיות רחוב וחבורות עברייניות הן המפיצות המרכזיות של סמים לא חוקיים על ידי מכירה ברחובות בטריטוריה שלהם.
המאבק על השליטה באזורים מבוקשים ממשיכה לגרום לאלימות של כנופיות רחוב בתושבים ובקהילה המקומית.
ניתן לראות שאיסור עשוי לספק קרקע פוריה לצמיחת פשע מאורגן, הגדלת האלימות וירידה בתחושת הביטחון של האנשים.
כפי שהאלכוהול פעם היה אסור ועבר תהליך רגולציה, אזרחים וארגונים רבים קוראים לשינוי דומה גם בחוקי המריחואנה. רק כך יוכלו משתמשי המריחואנה לחוש בטוחים ואחראיים יותר לצד תמיכה בשירותים חברתיים.
בתחילת הכתבה דנו בתלות הפיזית והפסיכולוגית, מה שעשוי לפגוע בתפקודו של האדם בחברה, יחד עם זאת זהו נזק בר תיקון בדרך כלל. עישון ואידוי עשוי לגרום נזק לרקמות הרגישות בפה, בגרון ובריאות.
לפי מחקר של ה- Journal of Psychopharmacology שדן בלקחים שניתן להפיק מתהליכי רגולציה שנעשו במהלך 40 השנים האחרונות באלכוהול ובקנאביס.
השוואה בחנה נזקים בריאותיים וחברתיים שנגרמו בשל שימוש בסמים או אלכוהול, מצאו שאלכוהול מזיק פי שתיים מקנאביס. הממצאים מדגישים את הצורך במדיניות קוהרנטית מבוססת הוכחות שתאפשר לאנשים לקבל החלטות מושכלות מתוך הבנת ההשלכות של השימוש בסמים.
כשבוחנים את הסיכונים הקיימים בשימוש בטבק ובקנאביס, ברור שטבק מזיק יותר. ועדיין אנשים יכולים לקנות באופן זמין סיגריות, סיגרים או טבק לעיסה בכל מכולת או חנות שירות.
בעיתון האמריקאי Journal of the American Medical Association התפרסם מאמר שעוסק בקשר בין חשיפה למריחואנה ותפקוד ריאתי במהלך 20 שנה.
עישון מריחואנה מכיל הרבה מרכיבים זהים כמו בעישון טבק, אך לא ברור אם הנזק הריאתי שנגרם כתוצאה מעישון מריחואנה דומה לזה שגורם הטבק.
מחקרים קודמים על מעשני מריחואנה הראו תוצאות יציבות המעידות על פגיעה ברירית דרכי הנשימה, תסמיני נשימה כמו שיעול, ייצור ליחה וקשיי נשימה כמו שנמצאו אצל מעשני הטבק.
עם זאת לא זוהו השפעות שליליות ברורות של המריחואנה על תפקודי ריאות.
משני המחקרים המקיפים האלו ניתן להסיק שהמריחואנה פחות מזיקה למשתמשים ולחברה מה"סמים החוקיים" האחרים שנגישים ונמכרים בכל חנות. כיום עם כל המידע יש לכל אדם יכולת לשקלל ולהעריך את הסיכונים שלו בשימוש במריחואנה.
בעבר האיסור על מריחואנה נתמך על ידי רשויות האכיפה וקבוצות בעלות עניין לצד אישים פוליטיים. כיום מדינות ואזרחיהן מעדיפות לגליזציה והפחתת שיעורי ההפללה.
לסיכום, במהלך המאמר סקרנו מיתוסים נפוצים הקשורים בשימוש בקנאביס והבנת הסיכונים בשימוש.
