עישון הוא אחד מהטקסים המוזרים יותר של בני האדם. זהו מנהג הקיים בכל העולם בחברות פרימיטיביות ומתקדמות כאחד. מי יודע אם זהו דחף 'טבעי' או לא… עבור חלק מן האנשים נראה שעישון הוא צורך גנטי, כמו למשל טוויית קורים עבור עכבישים. יחד עם זאת, רבים מאיתנו מרגישים שעדיף שלא למלא את הריאות בכמויות גדולות של חום, זפת ועשן יחד עם חומרים אחרים. לכן, החלופה ההגיונית לשאיפת חומרים כאלה לריאות תהיה לאכול אותם. נוחות השימוש היא בדרך כלל הגורם המכריע בבחירות שלנו. קל יותר להדליק סיגריה מאשר לטרוח ולהכין משהו בתנור לוהט ואז להמתין עד שניתן יהיה להשתמש במה שהכנו. בנוסף, אנשים רבים רגילים כל כך לעשן, עד שלא סביר שישנו את ההרגלים שלהם. אז למה שמי שרגיל לעשן קנאביס יחשוב לאכול אותו במקום?
כאשר צורכים קנאביס באכילה, בדרך כלל לוקח בסביבות שעה וחצי עד שמרגישים במלואו את השלב הראשון של ה-היי. משם תחושת האופוריה ממשיכה להתגבר. זה יכול להימשך ארבע עד שמונה שעות, ובמקרים מסוימים אפילו יותר. אותה השפעה מתמשכת יכולה גם להיות מועילה עבור מי שנמצא במקום שבו לא ניתן לעשן, או שבו צריך להסתיר את העישון. אמנם לוקח עד 90 דקות עד שהקנאביס מתחיל לפעול, אך יש גם מתכונים רבים שעובדים מהר יותר, ומורגשים אפילו תוך חמש עשרה דקות בלבד.
קצב הספיגה של קנאביס כמזון הוא בערך כזה: 1/3 נספג ב- 3-4 השעות הראשונות עד לתחושת ה-היי הראשונית. 1/3 נספג בהדרגה במהלך 6-8 השעות הבאות ושומר על ההשפעה. השליש האחרון של החומר שלא נספג בסופו של דבר מופרש מהמערכת. המתכונים הטובים ביותר הם אלה המבטיחים ספיגה אופטימלית עם מינימום בזבוז, על פי העיקרון שמעט מסוג המזון הנכון עוזר לספיגה של הקנאביס, בעוד שכמות גדולה מדי של מזון רק מדללת את העוצמה ולמעשה מבזבזת אותו. מסיבה זו, מומלץ לשלב את הקנאביס עם מנות קטנות ולא במאכלים דשנים שמהם אוכלים הרבה, ומומלץ לאכול מאכלי קנאביס על בטן ריקה.
יש לציין גם, שהשרף הפעיל של הקנאביס הופך למסיס יותר בסביבה בסיסית, כאשר סביבה חומצית מפריעה למסיסות. נראה שהשרף נספג בצורה הטובה ביותר בסביבת נוזלים אלקליים במעי הדק, והספיגה במעי הגס היא זניחה.
שאלה שנשאלת לעתים קרובות היא, "מהי השפעת חום הבישול על הקנאביס? האם הוא פוגם בעוצמה שלו?"
בתנאים רגילים, העוצמה אינה נפגעת באופן ניכר כתוצאה מהבישול. על פי רוב, כל טמפרטורה ששורפת או הורסת את החומר הפעיל תקלקל גם את המתכון עצמו.
אובדן העוצמה של ה- THC הוא בדרך כלל תוצאה של חמצון. אם הקנאביס לא נשמר בסביבה אטומה, הוא יתחמצן. מידת החמצון במקפיא כמעט אפסית. בטמפרטורת החדר, החמצון הוא הדרגתי ונראה איבוד של עשרה אחוזים על פני תקופה של מספר חודשים. באזורים שבהם הטמפרטורות גבוהות יותר, הירידה תהיה גבוהה רק במעט. אם הקנאביס נשמר במקום חם מאוד, מעל 18 מעלות, ניתן לצפות לירידה משמעותית בעוצמה באותו פרק זמן.
לפניכם מתכון המהווה בסיס מצוין לבישול עם קנאביס.
תהליך הכנת חמאת קנאביס ושמן קנאביס זהה. עדיף להשתמש בניצנים שלמים (פרחים) ולא בעלים או בגבעול, מכיוון שככל שחומר הגלם טוב וחזק יותר, כך התוצר הסופי יהיה טוב יותר. מומלץ להכין תמצית חזקה ולדלל אותה בחמאה רגילה או בשמן, לפי הטעם, בעת הבישול. אפשר להכין אותה גם עם עלים, אבל היא תהיה חלשה יותר ובצבע כהה יותר.
ניתן להכין תמצית קנאביס עם כל שמן טבעי, ושמן קוקוס הוא המומלץ ביותר, בגלל יתרונותיו הבריאותיים. הוא גם עשיר יותר בשומן, מה שאומר שהוא נקשר הרבה יותר ביעילות לקנבינואידים.
רוב המתכונים ממליצים על 2-3 כפיות של חמאת או שמן קנאביס במנה.
28-29 גרם פרחי קנאביס מיובשים
0.5 ליטר חמאה או שתי כוסות שמן קוקוס
כלים:
כלי עץ לבחישה
סיר גדול
קערה או מיכל גדול ושקוף
גזה / בד / חולצת טריקו
חוט, סרט או גומיות
שלב 1
מניחים את הקנאביס במעבד מזון או במיקסר. גם מטחנת קפה תעשה את העבודה. ככל שהטחינה עדינה יותר, כך טוב יותר.
שלב 2
מניחים מחבת גדולה על הכיריים ומוסיפים מים בגובה 10-12 ס"מ. הדבר הכי חשוב הוא להבטיח שהקנאביס יהיה תמיד במרחק של 8-12 ס"מ מתחתית הסיר.
שלב 3
כשהמים רותחים, מוסיפים את החמאה ומניחים לה להימס לגמרי.
שלב 4
לאחר שהחמאה נמסה, מנמיכים את האש ומוסיפים את הקנאביס. מבשלים את התערובת לאט מאוד ובטמפרטורה נמוכה. יש להמשיך בבישול כ-3 שעות ולא לתת לתערובת לרתוח! מערבבים כל רבע שעה לפחות.
שלב 5
בהתחלה התערובת צלולה, והקנאביס עדיין לא עובר מיצוי. עם הזמן צבע החמאה יתחיל להשתנות והתערובת תהפוך לסמיכה וכהה. אי אפשר שלא לשים לב להבדל.
שלב 6
הכנת הקערה למוצר המוגמר. מניחים שכבה כפולה של בד גבינה או בד אחר על גבי הקערה. מאבטחים בעזרת סרט, חוט או גומייה עבה. חשוב להשאיר את הבד מעט רופף כדי שהתערובת לא תישפך לצדדים.
שלב 7
כשהתערובת סמיכה ומבריקה, יוצקים אותה על הבד בזהירות. לאחר ריקון הסיר, משחררים בזהירות את החוט או הגומייה, מרימים את הבד וסוחטים את כל החמאה שנותרה. התערובת חמה ולכן חשוב מאד להיזהר. חלק זה של התהליך עשוי לקחת הרבה זמן, אבל הוא שווה את זה!
שלב 8
הניחו לקערה להתקרר שעה-שעתיים ואז הכניסו אותה למקרר עד שהחמאה והמים מופרדים לגמרי. החמאה תצטבר למעלה ותתמצק.
שלב 9
בעזרת סכין עוברים על היקף הקערה ומוציאים את החמאה.
שלב 10
מניחים אותה הפוך על קרש חיתוך ומנגבים את הנוזל שנותר מלמעלה. החמאה מוכנה כעת וניתן להשתמש בה לכל דבר