מידע מוטעה על קנאביס אינו תופעה חדשה. במשך עשרות שנים, אינטרסים דתיים, פוליטיים וכלכליים הביאו מידע שגוי לציבור באשר לעובדות סביב תרבות הקנאביס והשפעותיו על הנפש והגוף.
הדוגמה הבולטת ביותר מופיעה בסרט Reefer Madness משנת 1936, אשר מומן על ידי ארגונים דתיים ברחבי ארה"ב בניסיון להפחיד את המאמינים ולהרחיק אותם מקנאביס. הסרט טען שהמשתמשים בקנאביס עלולים להשתגע, לרצוח את יקיריהם, ואף להגיע לידי התאבדות בשל השפעות הצמח על המוח.
מעמדו החוקי של הקנאביס נותר ללא שינוי במשך למעלה מ- 100 שנים. רק כיום מכירות מדינות רבות בעובדה שתעמולה כזו כיוונה את המדיניות בעניין קנאביס במשך זמן רב מדי.
בין הטענות מעוררות המחלוקת סביב קנאביס היא הטענה שאם מעשנים או אוכלים יותר מדי, יש סיכוי למנת יתר. לטענה זו אין גיבוי של עובדות מדעיות.
עד היום לא נרשמו מקרים של מנת יתר של מוצרי קנאביס. ברגע שמכירים בעובדה הפשוטה הזו, זה נראה ברור לגמרי. עם זאת, גורמים המתנגדים לרפורמת הקנאביס ממשיכים לקדם את אותו שקר ישן לפיו קנאביס הוא סם מסוכן השייך לאותה קטגוריה יחד עם הרואין וחומרים מזיקים או ממכרים אחרים.
על פי הפסיכיאטר מוג'ב שאד מאוניברסיטת נבדה, כשמדובר בקנאביס "הרעילות שלו לא קרובה אפילו לזו של אלכוהול או משככי כאבים. למרות שאנו מאפשרים לאזרחים לרכוש ולצרוך אלכוהול באופן חופשי, ומשככי כאבים ממשיכים להוות תרופה בעייתית עבור אזרחים רבים".
טטראהידרוקנאבינול (THC) הוא המרכיב הפעיל בצמח הקנאביס הגורם להשפעות הפסיכואקטיביות המזוהות איתו.
למרות שהתרכובת היא חומר המשנה את התפיסה החשיבתית, אין בשימוש בו את אותם הסיכונים הקשורים לאלכוהול, משככי כאבים או אמפטמינים. הסיבה לכך היא שיש תרכובות פעילות אחרות בקנאביס הפועלות נגד ההשפעות של THC על הגוף, כגון קנבידיול (CBD).
CBD הוא מרכיב בקנאביס המדכא באופן פעיל את ההשפעות הפסיכואקטיביות של ה- THC על הגוף. מערכת יחסים זו בין התרכובות ממתנת את מידת רעילותו של הקנאביס. לכן ההשפעות הן מתונות בהשוואה לסמים שעלולים להיות קטלניים, כמו הרואין או קוקאין.
ד"ר שאד מתייחס ל- CBD כאל "מייצב מערכת". ייתכן שהאינטראקציה לא מספיקה כדי להפיג התקפי חרדה, פרנויה, בחילות והקאות. עם זאת, הוא הופך את האפשרות למוות משימוש בקנאביס לבלתי סבירה.
דיברנו על קנאביס בצורתו הטבעית ומן העובדות ברור ומובן כי למרות שהוא די חזק ובעל שלל תופעות לוואי משלו, קנאביס אינו סם קטלני. עם זאת, וריאציות של קנאביס סינטטי ושילוב של סמים עלולים להיות קטלניים מאוד למשתמשים.
שתיים מן הדוגמאות הבולטות שעלו לכותרות בשנים האחרונות הן חומרים בשם Spice ו- K2. חומרים אלה מאופיינים ברמת רעילות מסוכנת, אינם מוסדרים ואין בהם אף אחד מן האלמנטים המאזנים המצויים באופן טבעי בקנאביס לא מעובד.
ד"ר שאד טוען כי דוגמאות אלה "יכולות להיות רעילות ביותר, ואפשר למות מהן".
גם קנאביס "מחוזק" אינו דבר נדיר. משתמשים מסוימים משלבים משככי כאבים, ממריצים ואפילו פורמלדהיד עם קנאביס כדי להשיג השפעה חזקה יותר. "חיזוק" כזה גורם בדרך כלל לסיבוכים בריאותיים חמורים.
המחקר סביב קנאביס היה מוגבל במשך עשרות שנים על ידי החוק, ומעט המחקרים שבוצעו קיבלו מקור מוגבל ביותר של קנאביס שאינו עומד בסטנדרטים.
לדוגמה, אנו יודעים שהעישון מזיק. אך ההבדלים הספציפיים בין עישון קנאביס לבין עישון סיגריות לא נחקרו או תועדו מספיק.
קנאביס הוא סם או תרופה המשפיעה ישירות על אופן הפעולה של המוח ועל האופן שבו תהליכים קריטיים אלה יוצרים אינטראקציה בגוף. לדוגמה, ד"ר שאד טוען כי מחקרים הראו כי כאשר משתמש הוא בן 15 ומטה, הוא יימצא בסיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה מאוחר יותר בחייו. לא רק זה, אלא שאנשים הסובלים מסכיזופרניה וצורכים קנאביס עלולים להחמיר את מצבם.
"כל מי שיש לו נטיה מולדת עלול לסבול בהמשך מסכיזופרניה", אומר ד"ר שאד. "חומרים אלה משנים את תפקוד המוח, וההשפעות ארוכות הטווח שלהם אינן ידועות".
ידוע כי צריכת קנאביס מאטה רפלקסים וקבלת החלטות, דבר המשפיע ישירות על פעילויות כמו נהיגה ותפעול מכונות. אך נדרש מחקר נוסף כדי לזהות בדיוק באיזו נקודה ההשפעה חזקה מספיק כדי למנוע מאדם מסוים מלבצע את אותן הפעילויות.
לכן, למרות שלא קיימת סכנה של מנת יתר קטלנית בצריכת קנאביס, הוא עלול להשפיע לרעה על בריאות המשתמש, ובשילוב עם חומרים מסוכנים אחרים, הסבירות לפגיעה משמעותית בבריאות עולה.
