ישנן תפיסות שגויות רבות לגבי ההבדלים המהותיים בין קנאביס להמפ. כיום ההבדלים הללו הופכים מוכרים יותר, אך למרות המודעות הגוברת, רבים עדיין לא מבדילים בין השניים.
כן !!
ראשית, חשוב לציין ששני הצמחים זהים ומהווים זן של סאטיבה. ניתן לזהות זן זה בקלות על ידי צורת העלה האופיינית לו בעלת 7 "אצבעות", אשר בדרך כלל מעלה אסוציאציה של קנאביס לשימוש פנאי. לעלים של צמחי המפ וקנאביס יש בדיוק אותו מבנה.
מעבר לזן, אין הרבה קווי דמיון בין שני הצמחים. קנאביס והמפ נבדלים במראה, בגידול, בהרכב הכימי ובשימוש. כל אחד מהגורמים הללו תורם להבדלים בין שני הצמחים:
בארצות הברית ובקנדה, ההמפ (קנבוס בעברית) מסווג על בסיס ההרכב הכימי הסטטוטורי שלו. כיום, ההגדרה המשפטית של המפ תעשייתי היא צמח המכיל פחות מ- 0.3% טטרהידרוקנבינול (delta-9 THC) במצב יבש. בשל תכולת ה- THC הנמוכה שלו, ההמפ אינו פסיכואקטיבי בעת עישון או מיצוי. רמת THC נמוכה זו הושגה לאחר שנים רבות של טיפוח זני קנאביס מסוימים. בנוסף, בשל היתרונות הרפואיים של תמציות קנבינואידים וחומרים צמחיים אחרים בהמפ, בשנת 2013 הופיעו בשוק גם סוגי המפ עשירים ב- סיבידי (CBD).
הקנאביס עצמו ידוע כבעל ריכוז גבוה של THC, שהוא חומר פסיכואקטיבי. ישנם סוגים רבים של קנאביס, כולם עם הרכבים שונים של קנבינואידים וטרפנואידים. כאן אנו מתייחסים לקנאביס המכונה בצפון אמריקה מריחואנה, אשר עבר השבחה אינטנסיבית כדי למקסם את כמות ה- THC שהוא מכיל, כדי ליצור צמחים פסיכואקטיביים באיכות הגבוהה ביותר. רוב הזנים האלה מכילים עד 20-25% THC במצב יבש.
המפ: להמפ גבעולים סיביים חזקים, וצמחים שיכולים להגיע לגובה של עד 6 מטרים. העלים בעלי 7 החלקים הם לרוב דקים יותר ודחוסים יותר בחלק העליון של הגבעול.
קנאביס: הקנאביס הוא צמח קצר יותר וסבוך יותר לעומת המפ. לצמחים אלה עלים רחבים יותר ופרחים בשפע סביב הגבעולים. לעתים קרובות הם מכוסים בטריכומות: שכבה של גבישים קטנים ושקופים.
ניתן לגדל המפ בסוגי אקלים רבים והוא כמעט שאינו דורש תחזוקה. הוא גדל לרוב בחממות בגודל תעשייתי או במתקני גידול מיוחדים.
קנאביס גדל לרוב בתנאי פנים מבוקרים בקפידה. בשל הפיקוח הקפדני על סביבת הגידול, הוא גדל בדרך כלל בכמויות קטנות יותר מאשר המפ.
המפ: בזכות הסיבים והזרעים שלו, המפ משמש בלמעלה מ- 25,000 מוצרים בתעשיות רבות, כולל: רכב; ריהוט, חקלאות; טקסטיל; מיחזור; מזון ותזונה; נייר; חומרי בנייה; טיפוח וכו'.
קנאביס: פרחי הקנאביס הם המשמשים לעישון או לצריכה בדרך אחרת כחומר פסיכואקטיבי למטרות פנאי ורפואה, כאשר העלים והגבעול מושלכים ללא שימוש.
כבר שנים שקיים בילבול בין המפ וקנאביס אצל המחוקקים והציבור. בארה"ב, חוק החומרים המבוקרים (הסמים המסוכנים) משנת 1970 (CSA) מגדיר את כל צורות הקנאביס סאטיבה L כמריחואנה ולכן מסווג אותו כסם לא חוקי. כתוצאה מהסיווג הזה, שהינו מכליל מדי, כל סוגי ההמפ והקנאביס סווגו כסמים מסוכנים בקטגוריה 1, ללא קשר לשימוש שלהם או לתכונות הפסיכואקטיביות שלהם.
הודות לחוק החוות משנת 2014 ולאחר מכן לחוק השיפור החקלאי משנת 2018, ההמפ הוסר סופית מרשימת הסמים המסוכנים. כתוצאה מהחוק, המפ הוגדר לבסוף בנפרד ממריחואנה. אם צמח קנאביס מכיל לא יותר מ-0.3% THC, בצורתו היבשה, הוא נחשב כיום כהמפ ולא כמריחואנה. לפיכך, ההמפ מוכר כיום כחומר חוקי ברמה הפדרלית, מה שמסיר אותו אחת ולתמיד מקטגוריה 1 של הסמים המסוכנים.
ניתן להפיק CBD הן מהמפ והן מקנאביס. בהתחשב במאפיינים הייחודיים של הצמחים, ניתן היה לשער שה- CBD מכל אחד מן הצמחים הללו יהיה שונה. באופן מפתיע, זה לא כך בפועל.
מולקולת ה- CBD וההרכב הפרמקולוגי שלה זהים, ללא קשר אם היא הופקה מהמפ או קנאביס. CBD הוא CBD, ללא קשר למקור שלו.
לכן, אם ידוע ש- CBD מכל מקור זהה לחלוטין ברמה המולקולרית, אז הגיוני להניח שהוא יהיה חוקי ללא קשר אם הוא מופק מהמפ או קנאביס – כל עוד הוא עומד בתקן הנדרש של עד 0.3% THC. בפועל זה לא עובד ככה. כאן, יש הבחנה ברורה בין החוק הקנדי לאמריקני. בקנדה, אין הבחנה בין CBD העשוי מהמפ או קנאביס, ושניהם מותרים. בארצות הברית לעומת זאת, המצב שונה, למרות שניתן היה לצפות לכך ש- CBD יהיה חוקי בכל מצב לאחר העברת חוק החקלאות של 2018.
אם ה- סיבידי (CBD) מופק מהמפ המכיל עד 0.3% THC, הוא נחשב כחומר לא מבוקר והוא חוקי.
מילות המפתח כאן הן "מופק מהמפ". חוק החקלאות 2018 חל באופן ספציפי על "המפ ומוצרים שמקורם בהמפ". הוא אינו חל על CBD שמקורו בקנאביס, שעדיין נחשב כסם מסוכן, גם אם הצמח מכיל 0.0% THC. הנושא הזה מטופל כיום ברמת המדינות, כאשר מדינות רבות בארה"ב מאפשרות לרכוש רק CBD שמקורו בקנאביס באמצעות אישור קנאביס רפואי. בזמן כתיבת שורות אלה, רשימת המדינות כוללת את: ג'ורג'יה, הוואי, מונטנה, ניו ג'רזי, פנסילבניה ועוד כמה.
יש לקוות שככל שההבדלים בין שני הצמחים יובנו יותר, החוקים יהפכו פשוטים יותר וההבחנות המיותרות ביניהם יוגדרו מחדש בצורה מיטיבה יותר.