בעקבות גילוי קנבינואידים כמו THC ו- CBD, חוקרים תהו כיצד מולקולות אלו משפיעות באופן ייחודי על גוף האדם. זמן לא רב לאחר גילוי תרכובות אלו, התגלתה רשת עצומה של קולטנים בגוף האדם – המערכת האנדוקנבינואידית (ECS).
התגלית המהפכנית הזו לא רק זיהתה את התפקיד של הקנבינואידים במערכת שלנו, אלא גם חשפה מערכת פיזיולוגית מתוחכמת שעוזרת לגוף לשמור על הומאוסטזיס.
מדענים הצליחו לזהות את שלושת מרכיבי המפתח המרכיבים את המערכת האנדוקנבינואידית: אנדוקנבינואידים, קולטני קנבינואידים ואנזימים.
אנדוקנבינואידים מיוצרים בגוף ופועלים כמולקולת איתות על ידי היקשרות לקולטני המערכת האנדוקנבינואידית. "אנדו" פירושו פנימי, ו"קנבינואיד" פירושו כל מולקולה המפעילה את הקולטנים הללו. שני האנדוקנבינואידים העיקריים בגוף הם אננדמיד ו- AG.
המערכת האנדוקנבינואידית כוללת שני סוגים עיקריים של קולטנים: CB1 ו- CB2. אמצעי היקשרות אלו מופיעים בתאים רבים בכל הגוף. קנבינואידים שונים נקשרים, חוסמים או מווסתים את הפעילות של קולטנים שלו. אלה כוללים אנדוקנבינואידים, פיטוקנבינואידים המצויים בצמחים, וקנבינואידים סינתטיים המיוצרים במעבדה. החוקרים מאמינים כי TRPV1 (Transient Receptor Potential Vanilloid Type 1) גם הוא מהווה חלק מן המערכת מכיוון שהוא משמש כאמצעי היקשרות ל- CBD, THC ואננדמיד.
אנזימים הם חלבונים המזרזים תגובות כימיות. המערכת האנדוקנבינואידית מכילה אנזימים שגם בונים וגם מפרקים אנדוקנבינואידים. חומצת השומן אמיד הידרולאז (FAAH) היא אחד האנזימים העיקריים במערכת המסוגלת לפרק את האנדוקנבינואיד המכונה אננדמיד.
קולטני קנבינואידים ממלאים תפקיד חיוני בתפקוד המערכת האנדוקנבינואידית. הם עוזרים להעביר מסרים אנדוקנבינואידים מתא לתא ומהחוץ לפנים התא.
קולטני CB1 נמצאים בעיקר במערכת העצבים המרכזית, אם כי הם מופיעים גם באזורים רבים אחרים. עד כה, מחקר זיהה קולטני CB1 בתחומים הבאים:
קולטני CB2 שנחקרו פחות מופיעים במספרים קטנים בהרבה בכל הגוף. אמצעים אלו נמצאים בעיקר במערכת החיסון, אך מופיעים גם בריכוזים נמוכים יותר באזורים חשובים אחרים בגוף. החוקרים מצאו קולטני CB2 במקומות הבאים:
קולטני קנבינואידים קיימים בכל הגוף בממברנות של תאים רבים. מצד אחד נמצא החלל החוץ תאי ומצד שני החלק הפנימי של התא. הממברנה פועלת כמחסום ומעטפת.
כאשר קנבינואיד נקשר לקולטן קנבינואיד, הוא שולח אות אל תוך התא שמשנה זמנית את תפקוד התא. מיקומו של הקולטן מעיד פעמים רבות על תהליכים עליהם הוא משפיע.
קולטני קנבינואידים פועלים כמתווכים בין החלל החוץ-תאי לבין פנים התא. עם ההפעלה, קולטני קנבינואידים מתחילים את התהליך, ובכך משנים את פעילות התאים ונעים יחד לעבר איזון.
חוקרי קנאביס זיהו את האופי המווסת ההומיאוסטטי של המערכת האנדוקנבינואידית. המשמעות היא שהיא עוזרת להבטיח שתהליכים יתנהלו בצורה חלקה. אפילו נוירונים יעבירו קנבינואידים בחזרה לקולטנים בחלל הסינפטי כדי לקבוע איזה כימיקל הם רוצים לקבל.
ניתן לבחון את טמפרטורת הגוף כדוגמה להומאוסטזיס. אם הוא נמוך מדי או גבוה מדי, מערכות הגוף לא יתפקדו כראוי. הגוף שלנו פועל כל הזמן כדי לשמור על תקינות ב- 36-37 מעלות צלזיוס.
כל מערכות הגוף קיימות במצב של איזון פיזיולוגי קבוע, והאנדוקנבינואידים עוזרים לשמור על המצב הזה. המערכת האנדוקנבינואידית ממלאת תפקיד מווסת במערכות הבאות:
לפיטוקנבינואידים יש בדרך כלל מבנה מולקולרי דומה לאנדוקנבינואידים. THC דומה מאד במבנה שלו לאננדמיד, מה שמאפשר לו להיקשר לקולטני CB1 ו- CB2 ולעורר אותם.
רוב זני הקנאביס המודרניים עברו השבחה במשך עשרות שנים כדי שה- THC יהיה הקנבינואיד העיקרי בהם. THC הוא התרכובת הפסיכואקטיבית – הוא מפורסם בשינוי מצב התודעה על ידי היקשרות לקולטני CB1 במערכת העצבים המרכזית ובהעלאת רמות הדופמין, בין שאר השינויים הפיזיולוגיים.
עם זאת, THC ואננדמיד מפעילים רק חלקית את הקולטן CB1. מדענים פיתחו גם צורות סינתטיות של THC שמפעילות את הקולטן בצורה הרבה יותר חזקה, אך לעתים קרובות באופן בלתי רצוי. THC נקשר גם לקולטן CB2, שם הוא פועל כאגוניסט חלקי.
בניגוד ל- THC, ל- סיבידי (CBD) יש יכולת היקשרות נמוכה הן לקולטני CB1 והן ל-CB2. תוצאות בדיקה מראות ש- CBD חוסם קולטני CB1 בנוכחות THC במינון נמוך, מה שעשוי להפחית את ההשפעות הפסיכואקטיביות שלו.
סיבידי (CBD) נקשר גם לקולטן TRPV1, שגם הוא פחות או יותר חלק מהמערכת האנדוקנבינואידית. קולטן זה מופעל על ידי מספר מולקולות, ובכך משפיע על תהליכים פיזיולוגיים שונים.
CBD עשוי גם לעורר בעקיפין את קולטני CB1 ו- CB2 על ידי העלאת רמות הסרום של אננדמיד. הסיבה לכך היא שהקנבינואיד מעכב את האנזים FAAH, שבדרך כלל מפרק את האננדמיד, וכך ה- CBD מונע ספיגה חוזרת של אננדמיד.
המערכת האנדוקנבינואידית ממלאת תפקיד חיוני בשמירה על איזון הפיזיולוגיה הגופנית. אבל, מה קורה אם המערכת האנדוקנבינואידית לא מצליחה לתפקד כראוי? מחקר מצא שלכל אחד יש רמה אופטימלית של "גוון אנדוקנבינואידי" – מונח שמתאר את כמות הקנבינואידים הנמצאים והמיוצרים בגוף.
מחסור באנדוקנבינואידים עלול לגרום למצב הידוע כחסר אנדוקנבינואיד קליני (CECD). אז איך ניתן לשמור על המערכת האנדוקנבינואידית שלנו במצב אופטימלי? ובכן, יש כמה דרכים פשוטות וטבעיות להביא את המערכת האנדוקנבינואידית למצב טורבו:
פיטוקנבינואידים: כפי שתואר לעיל, קנבינואידים כגון THC ו- סיבידי (CBD) יכולים להשפיע על קולטני הקנבינואידים. מחקרים מראים כי אלה עשויים להיות שימושיים כדי לאזן רמות אנדוקנבינואידים נמוכות.
קריופילן: טרפן זה, שנמצא בצמחי מרפא רבים (ובקנאביס), פועל גם כקנבינואיד אכיל, ונקשר ישירות לקולטן CB2 בגוף. מנגנון זה מאפשר לו להרגיע את העצבים ולשפר את מצב הרוח. רוזמרין, פלפל שחור, כשות, ציפורן ואורגנו כולם מכילים כמויות גדולות שלו.
חומצות שומן אומגה: האם תזונה יכולה להיות אחראית למיעוט אנדוקנבינואידים? אולי. הגוף זקוק לחומצות שומן אומגה 3 כדי לייצר אנדוקנבינואידים. מזונות עשירים באומגה 3 כוללים דגים, זרעי המפ, אגוזי מלך, זרעי פשתן, זרעי צ'יה וקוויאר.
פעילות גופנית אירובית: ריצה ורכיבה על אופניים יכולים להיות דרך פשוטה להגביר את רמות האננדמיד במוח. האם אי פעם הרגשתם את תחושת האופוריה אחרי ריצה ארוכה? החוויה המכונה "היי ריצה" יוחסה פעם על ידי מומחים לאופיואידים אנדוגניים. מתברר כי אננדמיד עשוי להיות הגורם לאותן תחושות חיוביות. אחרי הכל, המילה "אננדמיד" בסנסקריט פירושה אושר, פשוטו כמשמעו.
קנבינואידים אכילים אחרים: קנאביס מייצר באופן טבעי מעל 100 קנבינואידים. חומרים אלה מיוצרים גם על ידי צמחים אחרים.
להלן כמה מהפופולריים ביותר:
המערכת האנדוקנבינואידית הוכחה כבעלת חשיבות קריטית לפיזיולוגיה של גוף האדם. זוהי מערכת אשר אחראית על ויסות תהליכים רבים בתוך הגוף, ולכן חיוני לוודא שהיא פועלת היטב. האפשרויות למחקר נוסף מרגשות, שכן הפוטנציאל המלא של מערכת זו ממשיך להוות נושא מרתק.