השבוע הסכימו המחוקקים בניו יורק לאפשר מכירה של קנאביס לצרכי פנאי לבגירים בתוך תחומי המדינה. התקדמות זו בחקיקה מהווה אבן דרך משמעותית בתהליך של מתן מעמד חוקי לשימוש בקנאביס לצרכי פנאי במדינות ארה"ב.
ההסכם נחתם בסוף השבוע האחרון והוא כולל גם סעיפים להרחבת התוכניות הקיימות לקנאביס רפואי. כחלק מההסכם, יוקמו מערכי רישוי ומיסוי עבור ענף זה הצפוי להכניס למדינה לפחות 350 מיליון דולר בשנה.
המחוקקים צפויים להצביע בעניין ביום שלישי השבוע. ההערכה היא כי הצעת החוק עשויה לעבור בתחילת אפריל לכל המוקדם. אם ההצעה תעבור, צפויים עוד 18 חודשים עד לפעולה מלאה של תוכניות ומסגרות רגולטוריות. זאת אומרת שכל התוכנית תצא לפועל רק באמצע 2022. עם זאת, השפעתם של חוקים חדשים המסדירים את השימוש בקנאביס למטרות פנאי היא משמעותית והם מפסיקים למעשה נקיטת כל פעולה משפטית נגד הצורכים או המגדלים קנאביס במסגרת החוק החדש.
מי שמקדמת את הצעת החוק ומשמשת יו"ר ועדת הכספים של הסנאט, הסנאטורית ליז קרוגר, להוטה לתקן את העוולות שהמלחמה בסמים גרמה לרבים הנמנים על קהילות המיעוטים במדינה. כלומר, שיעור הכליאה הבלתי מאוזן בגין עבירות סמים הנוטה ברובו לקהילות המיעוטים. הסנאטורית הציגה את עמדתה בנושא לגליזציה של קנאביס והשפעותיה על קהילות המיעוטים בניו יורק. את עמדתה ניתן למצוא בעמוד האינטרנט של הצעת החוק באתר הסנאט של ניו יורק שם היא גורסת כי "האיסור על קנאביס הוא מדיניות כושלת שמשפיעה באופן לא פרופורציונלי על קהילות מיעוטים ומבזבזת משאבים יקרים של גורמי האכיפה."
בנושא זה, היא ציינה בפני סוכנות הידיעות Associated Press, "המטרה שלי ביישום חקיקה זו הייתה תמיד לסיים את אכיפת השימוש בקנאביס המפלה מבחינה גזעית שגבתה מחיר כבד מקהילות מיעוטים ברחבי המדינה, ולהשתמש במינוף הכלכלי של הלגליזציה כדי לסייע בריפוי ובתיקון של אותן קהילות."
קרוגר היא המקדמת הראשית של הצעת החוק 854A, אשר אליה מצטרפים 24 סנאטורים נוספים בהצגת הצעת החוק לסנאט של מדינת ניו יורק.
לחוקק את "חוק הרגולציה והמיסוי של קנאביס"; לחוקק את חוק הקנאביס; להגדיר מונחים; להקים את מועצת בקרת הקנאביס במדינת ניו יורק ואת משרד ניהול הקנאביס; להגדיר סמכויות ותפקידים; לאשר את השימוש בקנאביס רפואי באופן חוקי; לאשר תוכניות מחקר הקשורות בעניין; לקבוע תקנות רישוי למחקר בקנאביס כדי לאפשר למחזיקים ברשיון לייצר, לעבד, לרכוש ו/או להחזיק קנאביס למטרות מחקר מוגבלות ומסוימות; מתייחסת לקנאביס לשימוש על ידי בגירים; מתירה להגיש בקשה לרישיון לגדל, לעבד, להפיץ ולספק קנאביס למכירה במדינה; מתייחס להגדרה של קנאביס, לגידול ולשימוש בקנאביס על ידי בגירים בני עשרים ואחת ומעלה; מבצע שינויים טכניים ביחס להגדרת קנאביס; מתייחס להסרת אזכורים מסוימים של קנאביס הנוגעים לפעולות חילוט; מתייחס להגדרות של עבירות מסוימות הקשורות לקנאביס; פוטר אנשים מסוימים מהעמדה לדין בגין שימוש, צריכה, הצגה, ייצור או הפצה של קנאביס; מתייחס להגדרת עישון; קובע את התנאים עבור אנשים המוסמכים לייצר, לעבד ולמכור קנאביס; מתייחס למכירה פלילית של קנאביס; מתייחס לאביזרים לשימוש בסמים; מוסיף סעיף חדש של קנאביס לחוק העונשין; מאשר בקשת ערעור לאנשים שהורשעו בעבירות קנאביס מסוימות; גובה מס על מכירות מסוימות של קנאביס; מקים את קרן הכנסות הקנאביס של מדינת ניו יורק, את הקרן לטיפול בסמים וחינוך ציבורי של מדינת ניו יורק ואת קרן ההשקעה מחדש לטובת הקהילה של ניו יורק.
כחלק מהחקיקה, בגירים במדינת ניו יורק בני 21 ומעלה יוכלו לרכוש קנאביס באופן חוקי בנקודות חלוקה מורשות. בנוסף, תושבי ניו יורק יוכלו לגדל עד שלושה צמחים בוגרים ושלושה צמחים שאינם בוגרים לצריכה אישית. הצעת החוק מאפשרת לרשויות מקומיות להחריג עצמן מן ההיתר למכירה קמעונאית. במקרה כזה של החרגה, אותן רשויות מקומיות לא תקבלנה הכנסות המגיעות להן ממסים ממכירת קנאביס. ערים, עיירות וכפרים ברחבי המדינה יוכלו להחריג עצמם מן ההיתר למכירת קנאביס לבגירים בנקודות חלוקה, בחנויות או מן האפשרות להנפקת רישיונות צריכה באותן נקודות על ידי חקיקת חוקים מקומיים לפני 31 בדצמבר 2021. כל רשות מקומית רשאית להחריג עצמה מן ההיתר להקמת מקומות לצריכה ולמכירה לבגירים, אך לא תוכלנה להחריג עצמן מן הלגליזציה, ויהיה עליהן להכיר בחוק המדינה בכל הנוגע לשימוש למטרות פנאי.
כפי שהיא מנוסחת נכון להיום, הצעת החוק 854A קובעת מס מכירה של 9% על קנאביס. מס נוסף בגובה 4% יוטל על מכירות ויתחלק בין המחוז לשלטון המקומי. מסים גבוהים עוד יותר יוטלו לפי עוצמת מוצר הקנאביס. הסכום משתנה לפי תפרחות או מוצרים קנאביס אכילים. המס יעמוד על 0.5 סנט למיליגרם לתפרחות ו- 3 סנט למיליגרם למוצרים אכילים.
החזקת פחות מ- 85 גרם של קנאביס לא תגרור עונשים על פי החוק. הרשעות קודמות ורישומים פליליים הנופלים תחת הגדרות אלו יימחקו, ועבירות כאלה לא יביאו להעמדה לדין בהמשך. חקיקה קודמת בעניין הפחתת ההפללה של קנאביס הציעה נוסח דומה המאפשר מחיקת הרשעות עבר בשל החזקת קנאביס והפחתת העונשים על החזקת כמויות קטנות של קנאביס לשימוש אישי.
התחום הקמעונאי יציע שפע של הזדמנויות ליזמים ליהנות מן השוק החדש. עם זאת, עסקים קטנים חוששים באופן טבעי מתאגידים גדולים המשתלטים על השוק ומשאירים את העסקים הקטנים בחוץ. מי שניסח את הצעת החוק B854A ניסה להפיג חששות אלו באופן ספציפי כדי להבטיח הנפקת רישיונות גם לעסקים קטנים ודריסת רגל גם לבני מיעוטים ויזמים חדשים.
בעוד שנושאים אלה מקדמים את עניין הלגליזציה ומהווים חדשות טובות מאד יחד עם שקט נפשי עבור רבים, רבים אחרים מביעים חששות בנוגע לשימוש חוקי בקנאביס במדינת ניו יורק.
ב- 11 במרץ, חתמו כמה ארגונים, בהם האגודה הרפואית של מדינת ניו יורק, איגוד המורים וההורים של מדינת ניו יורק, איגוד השריפים של ניו יורק ורבים אחרים, על מכתב גלוי שבו הביעו את חששותיהם: "אנחנו נמצאים בעיצומה של מגיפת הקורונה, עם משבר חמור של שימוש בסיגריות אלקטרוניות על-ידי בני נוער ומגפת השימוש במשככי כאבים המתמשכת, חקיקה זו תגרום לנזק ולתוצאות הפוכות מן הרצוי."
כדי להפיג את החששות הללו, המדינה הסכימה לתמוך במספר יוזמות סביב השימוש בקנאביס. אלה כוללות קמפיין חינוך ומניעה שמטרתו להפחית את הסיכון הכרוך בחשיפת ילדים בגיל בית הספר לקנאביס. בנוסף, בתי ספר יוכלו להגיש בקשה למענק כדי ליצור תוכניות משלהם למניעת השימוש בסיגריות אלקטרוניות וסמים.
מעבר לחששות של השפעת הצעת החוק המדוברת על בני הנוער, ארגונים קהילתיים של בריאות וביטחון בניו יורק הביעו חששות משלהם בתקווה לקבל מענה עבורן.
"אני חושבת שמאוד חשוב שניגש לאתגר הזה [של בירור הבעיות] תוך שימוש במדע ובמחקר ולא במשאלות או טענות בלתי מבוססות", אמרה לוריין קולינס, פסיכולוגית ופרופסורית לבריאות הקהילה באוניברסיטת באפלו, בעניין המענקים לאכיפת החוק אשר הצעת החוק מעמידה לטובת העסקה והכשרה של "מומחים לזיהוי סמים".
קולינס מתייחסת לדו"ח משנת 2020 של איחוד החירויות האזרחיות האמריקני. הדו"ח מגלה כי אפרו-אמריקאים נוטים להיעצר כמעט פי ארבעה בגין החזקת קנאביס לעומת לבנים. ממצאים אלה התבססו על נתונים סטטיסטיים שהועברו על ידי ה- FBI.
קולינס המשיכה בהודעתה לסוכנות הידיעות AP והזהירה כי "על כל תושבי ניו יורק להיות מודאגים בעניין יישום חוקים אלה או לגבי האופן שבו ייושמו בדיקות לנהגים בקהילות שונות. אלה צפויות להיות בלתי שוויוניות."
