מבין השימושים הרבים של צמח הקנאביס, אחד המבטיחים ביותר עשוי להיות בתחום הבניין. בטון קנאביס, העשוי מליבת הגבעול, מתגלה כחומר בנייה ידידותי לסביבה המביא עימו בשורה לעתיד ירוק יותר.
זה כבר הפך כמעט לקלישאה: לקנאביס יש אינספור יתרונות. זהו צמח פלא בעל שימושים רבים ומגוונים – מסיבי בד ועד זרעים למאכל וביו-פלסטיק. "כמובן שהקנאביס הוא אותו צמח פלא שעושה הכל", אומר ניקולס קרטר, חוקר סביבתי, שמנהל יחד עם טושר מהטה, רופא מטורונטו, את אתר האינטרנט Plant Based Data. עבודתו כוללת קריאה של מאמרים מדעיים ומחקרים וסיכום החשובים ביותר מביניהם התומכים בשימוש בצמחים כמקור מזון יחד עם שימושים חשובים אחרים. לאור ההתלהבות הרבה סביב העניין, קרטר תהה כמה כח יש באמת לקנאביס. "רציתי לקרוא מחקרים בנושא, לראות מה אמיתי, מה מגובה בראיות", הוא אומר.
קסם? לא בדיוק. אבל קרטר ויתר על הנסיון לערער את האמונה של חסיד קנאביס אמיתי. אחד השימושים המבטיחים מבין השימושים הרבים שהוא מצא, הוא השימוש בקנאביס כחומר בנייה המכונה באנגלית Hempcrete, שילוב של המפ (קנבוס) וקונקריט (בטון).
בדומה לבטון שעל שמו הוא נקרא, גם ההמפקריט הוא חומר המכיל גורם מקשר המקשה אותו למוצק לטובת יצירת בלוקים ופנלים. ההמפקריט עשוי מן הליבה של גבעולי קנאביס מיובשים יחד עם חומר מקשר על בסיס סיד, שאותו ניתן ליצוק ממש כמו בטון. אך בניגוד לבטון ומלט, המהווים כ- 8% מפליטת הפחמן הדו-חמצני התעשייתי מדי שנה, ההמפקריט למעשה סופח CO2. על פי מחקר שנערך לאחרונה, ההמפקריט מסוגל לפרק 307 ק"ג CO2 למ"ק, שווה ערך בקירוב לפליטת הפחמן השנתית של שלושה מקררים.
"בזמן שאנחנו מגדלים ובונים עם המפקריט, הוא שואב CO2 וכולא אותו בתוך המבנה", אומר אריק מקי, מייסד האגודה האמריקאית לבניה בהמפ.
ש.ר. קראדה, מדען בכיר במכון המחקר המרכזי לבניין בהודו, חקר את ההמפקריט וכתב במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Cleaner Production על ביצועי ההמפקריט כחומר בנייה מבחינת בידוד, עמידות, חוזק מבני ושליטה אקוסטית, ושאר קריטריונים. קראדה מצא כי ההמפקריט עומד בסטנדרטים הנוכחיים של רוב חומרי הבניין הקיימים ובמקרים רבים אף מתעלה עליהם, במיוחד בנושא הבידוד.
המפקריט לא מהווה תחליף ישיר לבטון, מזהיר קראדה. במעבדתו הוא הצליח לייצר המפקריט עם חוזק דחיסה של 3 מגה-פסקל (MPa). לבלוקים מבטון המשמשים בבניין יש חוזק דחיסה שבין 5 מגה-פסקל ל- 20 מגה-פסקל. בשל החוזק המכני הנמוך, לא ניתן להסתמך עליו בנשיאת עומסים מבניים. עם זאת, בהתחשב בתכונותיו הפונקציונליות המרשימות, מבחינת עמידות תרמית וספיגת לחות, בטון הקנאביס עשוי להיות במקום הראשון ברשימת חומרי הקירוי בעתיד".
במילים אחרות, הוא אינו יכול לשמש לתמיכה בעומס המבנה, אך הוא יכול לבודד ולשמש לקירוי.
תכונות אלה הן חלק ממה שהופך את ההמפקריט לחומר בנייה שעשוי להוביל לשינוי חיובי, אומר סטיב אלין, מנהל האיגוד הבינלאומי לבניה בהמפ. לא רק שההמפקריט מסוגל להפחית פחמן, אלא שהשימוש בו יכול לסייע בהפחתת הייצור של עוד CO2. מה שחשוב באמת בחומר הזה הוא שנוכל ליצור מבנים חדשים או שנוכל לשדרג או לחדש מבנים קיימים כך שלא יזדקקו למיזוג אוויר", אומר אלין.
כפי שקראדה מציין, להמפקריט יכולת תרמית גבוהה בהשוואה לבטון, מה שהופך אותו למצוין הן למבנה הקיר והן לבידוד.
ההמפקריט יכול גם לצמצם בעיה גדולה נוספת: פסולת בניין. בטון מייצג יותר ממחצית הפסולת הנוצרת על ידי בניית בניינים והריסתם. הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה מעריכה כי למעלה מ- 23 מיליון טון של פסולת בטון נוצרה כחלק מעבודות בנייה בשנת 2015. ולמרות שלא ניתן להשתמש בהמפקריט בחלקים המבניים של בניינים, ניתן להשתמש בו כדי להחליף אלמנטים שאינם מבניים של קירות בטון. ההמפקריט יכול לשמש גם במקום חומרי בנייה נפוצים כמו קירות גבס וטיח, המהווים כ- 8% מפסולת הבניין.
על פי אלין, קבלנים מתחילים להבין את הערך הטמון בהמפקריט. מבנים נבנו או שופצו עם המפקריט בצרפת, בריטניה, בלגיה, אירלנד, הולנד, איטליה ואוסטרליה. לדבריו, מתקן אחסון המוצגים של קבוצת מוזיאוני המדע הבריטיים נבנה בעזרת המפקריט, כמו גם מגדלי דיור ציבורי ואפילו שיפוצים של מבני אבן בני מאות שנים.
האתגר, לדבריו, הוא הזמינות. ישנם רק כתריסר מפעלים לעיבוד קנאביס המסוגלים לעבד אותו כך שישמש לייצור המפקריט, ורובם נמצאים באירופה. "זהו למעשה המחסום", הוא אומר. "מה שאנחנו באמת צריכים זו השקעה בעיבוד הראשוני. וההשקעה הזו צריכה להיעשות לטווח הארוך, ולא על ידי מי שמצפה לתשואה מהירה ומחשיב את העניין כעוד מקור לכסף מהיר".
קראדה מציין כי האתגר העיקרי הנוסף הוא החוקיות של גידול צמחי המפ, אשר קשה להבחין בינם לבין צמחי מריחואנה (המפ הוא קנאביס המכיל פחות מ- 0.3% THC. מריחואנה היא קנאביס המכיל מעל 0.3% THC). "הייצור המסחרי של בטון קנאביס עדיין מוגבל על ידי המגבלות הרגולטוריות של גידול קנאביס", אומר קראדה.
אבל החוקים מתחילים להשתנות. בארה"ב, חוק החקלאות שהועבר בשנת 2018 מאפשר גידול נרחב של "קנאביס תעשייתי", אך עם מגבלות נוקשות על רישוי מגדלים ועל תכולת ה- THC של היבול.
אלין מקווה שהדבר יוביל לכך שחקלאים רבים יותר יפנו לגידול קנאביס ויזמים יזהו את ההזדמנות לבנות את מפעלי העיבוד הדרושים כדי להפוך את הקנאביס למוצרי בניין. לדבריו, קבלנים מוכנים להשתמש בקנאביס בפרויקטים שלהם, אך על חומרי הבנייה להיות זמינים – זמינות המסתמכת על העיבוד, המסתמך על החקלאים. "ברגע שהדברים האלה יפעלו בצורה טובה, הכל יהפוך לרווחי", אומר אלין. "במובן מסוים, אנחנו מדברים על הקמת תעשייה מאפס".
